הכול נהפך פתאום להזוי
אני החיים החברים הבית משהו כבר לא שגרתי
משהו שאני לא מאושרת בו
מצד אחד הינה סוף סוף אני בבית
מצד שני אני הצפת ואני לא אוהבת את צפת
ואנשים פה ממש צבועים
ואפילו החברים הכי טובים שלי
כאילו חברה הכי טובה שלי תוקעת לי סכינים בגב
השניה גונבת לי בגדים ואת הנעליים שלי
וכאילו כולם פתאום מסביב ניהיו כול כך מזוייפים
ממציאים דברים ומשקרים לי בפנים
אני לא רוצה לעזוב אבל כניראה שאין לי ברירה
כאילו...אני רוצה להיות עם אימא להיות בבית
כול יום על המחשב שלי
לאכול את האוכל של אימא
להנות מהחיים
הייתי 3 שנים בפנימיה ולא היה לי רע
נהנתי מכול רגע
אנשים שם נישארו כול כך חשובים לי
ולמדתי לחיות שם..
אבל עדיין אין כמו בבית
ועכשיו אני שוב עוברת לפנימייה
הפעם במרכז להדסה נעורים
כאילו מצד אחד סבבה זה קרוב לתל אביב
עכשיו אני יראה הרבה את החברים שלי
מצד שני אני רוצה להיות בבית
לחיות חיים רגילים כמו של כול ילד
אבל כניראה זה לא ילך
החיים שלי ניראים לי אשליה
אבל עובדה האשליה הזאות לא ניגמרת
אז כניראה זו המציאות הכי הזויה שהייתה לי בחיים!!!