10/2008
התאומים קאוליץ והאחות השלישית בדרך - פרק 14
בפרק הקודם:
"מחר 7 בבוקר אתם בחוץ עם המזוודות" דיויד אמר ללהקה
"לאן עכשיו?" גיאורג שאל ונשען על הספה
"זה בדיוק ליום אחד, תירגעו"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"תשמעי, אני לא רוצה שתהיי לבד, את יכולה לבוא להיות פה עם אמא שלי ואחותי?" ביל התקשר לפז ושאל אותי
"אני?!" היא שאלה והתפלאה
"כן" הוא ענה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אנחנו סיכמנו שאני לא יגע יותר בבנות עד תחילת סיבוב ההופעות החדש" טום אמר לביל
"נכון" הוא ענה לו
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"את רוצה שאני יגרום לביל ולחברה שלו להיפרד?!" אלן שאלה את היילי
"אהא" היא אמרה לה וחייכה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"את מה?!" פז שאלה והייתה בהלם
"חברה שלו... לא משנה, תגידי לו שחיפשתי אותו ושיתקשר אלי היום בלילה לפני שהוא הולך לישון" אלן אמרה לה וניתקה את הטלפון.
פז עמדה בפה פעור מורידה את הטלפון ומנתקת.

היילי:
"הכל בסדר, פז?" שאלתי אותה
"כן" היא אמרה
"אוקיי"
"אממ... אני חושבת שאני הולכת הביתה"
"למה הביתה?" אמא שאלה אותה
"אני לא יודעת, אני רוצה ללכת לישון היום בבית"
"אוקיי" אמרנו לה, היא עלתה לחדר של ביל ולקחה משם את הדברים שלה והלכה חזרה לביתה.
באותו הרגע שהיא יצאה חייכתי חיוך קטן ומרוצה "אני מקווה שאת לא קשורה לזה" אמא אמרה לי
"אני?!" התפלאתי "מה פתאום!"

-בערב-
טום:
"אני בחדר שלי, ככה שאף אחד לא יתקרב אלי" אמרתי להם
"אל תדאג" ביל אמר לי "אתה במילא תצא מהחדר, לא יהיה לך מה לעשות"
"אנחנו נראה, אני מאוד עייף היום"
"כן, אני בטוח במה שאתה אומר" גוסטב אמר וצחק
"טוב בקיצור, אל תעירו אותי עד מחר בבוקר"
"אוקיי" הם אמרו לי והמשיכו לכיוון הלובי.
לקחתי את הכרטיס של החדר ואיתו פתחתי את הדלת, נכנסתי וסידרתי את הבגדים במקום, ונכנסתי להתקלח.

-בלובי-
ביל:
"נראה לכם, שהוא באמת הולך לישון?" שאלתי
"כנראה שכן" גיאורג אמר
"חח אני לא הייתי הולך על המחשבה הזאת שהוא הולך לישון בשעה 9 בערב" גוסטב אמר
"את האמת היא גם אני לא" אמרתי
"אני גם לא חושב שטום הולך לישון עכשיו" דיויד התערב
"מאיפה לך?"
"אתה יודע, הוא ביקש ממני לתת היום לאחת הבנות פתק"
"אין סיכוי שבעולם, הוא יהיה חייב לי 100 יורו"
"נכון, טום לא אוהב להפסיד" גוסטב הסכים איתי
"אז בקיצור, הוא הלך לישון" גיאורג אמר

-בחדר-
טום:
יצאתי מהמקלחת ונשמעה דפיקה בדלת, פתחתי אותה.
זאת הייתה זאתי שהבאתי לה את הפתק היום.
"היי" אמרתי לה
"אממ.. היי" היא הסתכלה עלי ואני חייכתי "אתה מוכן להכניס אותי או משהו כזה, לא כל כך נעים להיות פה בחוץ"
"אה נכון, אבל רגע" יצאתי החוצה וראיתי אם מישהו בסביבה, כל המסדרון היה ריק.
"בואי כנסי" אמרתי לה, היא נכנסה ומיד התיישבה על המיטה
"אפשר לדעת, איך אני קיבלתי פתק ממך ולא שאר הבנות שהיו שם"
"את היית הכי נורמאלית שם, ואת די חמודה"
"מאיפה לך? אתה בכלל לא מכיר אותי"
"אוקיי, אם את רוצה תלכי"
"לא" היא אמרה
"אז שבי בשקט" קרצתי לה והתיישבתי לידה "איך קוראים לך?"
"נטליה"
"אה נחמד"
"כן"
"בת כמה את?" שאלתי
"17 וחצי, אולי תפסיק לחקור אותי" היא אמרה וחייכה
"ואו, את ממש קשוחה!" היא אמרה, ממש אהבתי את זה
"כנראה שכן, אתה אוהב את זה?" היא אמרה ונשענה אחורה
"מאוד" אמרתי ונשכבתי על ידה
"נחמד" היא אמרה וקרצה "בשביל מה הבאת אותי לפה?"
"כבר אמרתי לך, את ממש חמודה"
"אני יודעת שאמרת לי, אבל... מה הסיבה?"
"אולי תפסיקי לשאול שאלות" התקרבתי אליה, השפתיים שלנו היו קרובות
"אוקיי, אני באמת חושבת שאני יפסיק לשאול שאלות" היא אמרה והסתכלה על שפתיי
"אני שמח" אמרתי לה ונישקתי אותה.
היא התנתקה ממני בעדינות, מסתכלת ומחטיפה חיוך קטן, קמה מהמיטה ועומדת.
ואני נמשך אליה, היא משכה אותי והושיבה אותי על הכיסא שהיה ליד השולחן,
היא התיישבה עלי כך שפניה מול פניי ומנשקת אותי.

-בלובי-
ביל:
"אני הולך לקרוא לטום, אני בטוח שהוא לא הלך לישון עכשיו" אמרתי "הוא בטח רואה טלויזיה"
"טוב, לך תקרא לו" גיאורג אמר לי, קמתי מהספה והזמנתי מעלית "כבר חוזר" אמרתי להם, הם ישבו וחיכו לי.
לחצתי על כפתור של הקומה- 20, ומשם הדלת של המעלית נסגרה.
הסתכלתי במראה ובאותו זמן גם גירדתי ביד המינית.
הדלת של המעלית נפתחה והלכתי לחדרו של טום , חדר- 531.

-בחדר-
טום:
נשמעה דפיקה בדלת, "טום תפתח"
התנתקתי מנטליה ושתקתי
"טום אני יודע שאתה עדיין לא ישן!" הוא צעק ודפק על הדלת שנית
תפסתי לנטליה את היד והכנסתי אותה לתוך השירותים "אל תצאי מפה עד שאני לא יפתח לך!" אמרתי לה בפרצוף מאיים.
"שניה, ביל" אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת, פתחתי אותה "מה?"
"באתי לקרוא לך" הוא אמר ונכנס פנימה, אל תוך החדר
"אמרתי שאני עייף"
"כן, אבל תבוא קצת" הוא ניסה לשכנע אותי
"לא, אני לא יכול"
"בטח שאתה יכול, הרי אין לך אף אחת פה בחדר, ואין לך מה לעשות" הוא אמר וחשב "או שיש לך מישהי בחדר?!"
"לא, מפתאום, אתה רואה כאן מישהי?" אמרתי
"אני לא רואה, אבל למה השירותים סגורים?" הוא נגע בידית של הדלת של השירותים ואני צעקתי "לא!"
"מה קרה?"
"אל תפתח את הדלת!"
"למה?" הוא אמר ועזב את הידית
"יש שם הצפה, התפוצץ הצינור של המים במקלחת" אמרתי לו והמצאתי משהו שעלה בראשי
"אז צריך לקרוא למישהו שיבוא לתקן לך את זה"
"נכון, בשביל זה, תלך לקרוא למישהו עכשיו" משכתי לו את היד והוצאתי אותו החוצה
"אוקיי, אני ילך להגיד לדיויד והוא יקרא לאחד הטכנאים של המלון"
"כן, תודה רבה לך ביל, אני אוהב אותך" אמרתי לו
"כבר חוזר" הוא אמר והלך לכיוון המעליות.
סגרתי את הדלת במהירות ונעלתי אותה, "למה אתה מפחד שביל ידע שאתה עם מישהי?"
"לא מפחד, פשוט אני לא יכול עכשיו"
"למה?" היא חקרה
"אני לא יכול להגיד"
"אוקיי" היא אמרה
"אוקיי, תלכי הביתה עכשיו" אמרתי לה
"אתה מגרש אותי?"
"לא, פשוט ביל צריך לחזור, אז תבואי פעם הבאה...."
"טוב" היא אמרה לקחה את הנעליים שלה ביד, ויצאה מיד מהחדר.
לאחר כמה דקות דפקו בדלת, זה היה ביל ודיויד "מה קרה לך, טום?" דיויד שאל אותי
"יש לו הצפה במקלחת" ביל אמר לו
"אממ..." חשבתי וגירדתי את הראש "את האמת היא זה הסתדר לי כבר"
"אה, סבבה" דיויד אמר ויצא מהחדר, ביל נשאר בחדר, עומד מולי ומסתכל עלי, חייכתי כמו אידיוט.
"אם אני יגלה, שהיית עם בחורה...." הפסקתי אותו "אני יתן לך את המאה יורו, אבל אני לא הייתי עם בחורה!"
"מקווה מאוד" הוא אמר ויצא מהחדר
"יאללה ביי" הוא יצא החוצה וסגרתי את הדלת.
הדלקתי את הטלויזיה וחיפשתי סרט יפה , נשכבתי על המיטה ומיד נרדמתי, הייתי באמת עייף.

ביל:
יום למחרת חזרנו הביתה בסביבות השעה 5 אחר הצהריים,
לא הייתי מופתע לפתוח את הדלת של הבית ולראות את הבית מבריק, עם ריח טוב
"הבית עבר שינוי אני רואה" טום אמר ומיד נכנס פנימה
"כן, ניקינו אותו קצת" אמא אמרה
"כן, אני יודע" הוא אמר לה "אולי צריך להביא לפה מנקה"
"מנקה?!" הסתכלנו עליו
"כן, אבל מנקה, מנקה" הוא קרץ "מנקה כוסית" הוא אמר וכולם התחילו לצחוק
"אממ.. טום?" היילי קראה לו
"כן?" הוא ענה לה
"יש לי מישהי להכיר לך" היא אמרה וחייכה
"וואו, תכירי לי"
"מחר"
"מעולה" הוא אמר וצחק
"איפה פז?" שאלתי
"היא הלכה הביתה" אמא אמרה לי ושתתה את הקפה שהיה לה ביד
"מה זאת אומרת הלכה הביתה?" שאלתי והתפלאתי
"היה לה סידורים" עניתי
"אה אוקיי" אמרתי, לא דאגתי בכלל.
אם היילי אומרת שהיו לה סידורים, בטח היו לה סידורים.
ככה שלא דאגתי להתקשר אליה.
עד אחרי כמה זמן....

-יום למחרת-
"טום!" היילי צעקה בכל הבית בשמו
"מה?" הוא צעק מהחדר שלו
"תקום" היא אמרה לו ומשכה אותו מהמיטה
"מה עכשיו?" הוא שאל "מה השעה?"
"1 בצהריים"
"לא הלכת לבית ספר?" הוא פיהק ושאל
"הלכתי, וחזרתי" היא אמרה "ועכשיו תבוא איתי, אני יכיר לך מישהי"
"וואו זאת ההיא שאמרת לי אתמול?"
"כן" היא אמרה וחייכה
"חכי לי, אני בא" הוא קם מהמיטה, התלבש ויצא החוצה.
"מה יש לך, ביל?" היא ירדה במדרגות ושאלה אותי, התקרבה לספה והתיישבה על ידי
"פז לא עונה לי" אמרתי והנחתי את הפלאפון שלי על השולחן
"היא בטח תענה לך מתישהו"
"כן, היא בטח עסוקה"
"כן" היא אמרה וחייכה, מרוצה מעצמה
לאחר כמה דקות, טום ירד למטה,
הוא לבש את החולצה הירוקה שלו ואת המכנסיים הרחבות .
"אני מוכן" הוא חייך ואמר להיילי
"אוקיי" היא אמרה והלכה לכיוון הדלת
"מה יש לך, אתה?" הוא שאל אותי
"כלום, לא משנה" אמרתי לו
"אוקיי" הוא אמר והם הלכו.
לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי שוב אליה, היא עדיין לא ענתה.

היילי:
היינו בדרך לבית של נטי, קיוויתי שטום יאהב את אחותו , אחרת אני יאכל אותה והכל יתגלה לביל
ואני לא רוצה לדעת מה הוא יעשה לי .
חוץ מזה, לא הרגשתי נעים.... ביל, אח שלי, זה שאימץ אותי, זה שעשה הכל בשביל שאני יבוא איתם.
התאהב סוף, סוף באחת שלו ואני הרסתי את זה בגלל קנאה !
אני לא יודעת מה לעשות, הראש שלי מתפוצץ !
"זה פה, טום" אמרתי ועצרתי ליד הבית של נטי
"אוקיי, כדאי לך והיא תהיה יפה" הוא אמר
"אל תדאג, אתה תאהב אותה" אמרתי, צלצלתי בפעמון של הבית של נטי , הוא בא ופתח את הדלת
"היי" אמרתי לו וחיבקתי אותו
"איי, זה לא הגמד הזה שהיה אצלנו בבית?"
"כן" אמרתי לו וצחקתי
"טוב בואו כנסו" נטי אמר לנו, ונכנסנו פנימה
"אה, אחותי בחדר למעלה" נטי אמר לטום
"כן, אבל לא עדיף שהיא תרד לפה?"
"אממ.. נכון" הוא אמר וצעק בשמה , היא ירדה למטה לאחר כמה שניות
טום הסתכל עליה וחייך, היא הסתכלה עליו וגם חייכה
ואני ונטי הסתכלנו עליהם וחייכנו ביחד איתם.
בסופו של דבר, משהו הסתדר בניהם
והיינו מאושרים בשביל שניהם.
שחזרנו הביתה ביל עדיין היה מודאג מפז, לא הרגשתי נעים
אבל לא יכולתי לומר לו את האמת
"מה יש לך, ביל?" התיישבתי לידו
"סתם, היא עדיין לא עונה לי" הוא אמר ובלעתי את הרוק שהיה לי בפה
"כבר אמרתי לך, אולי היא עסוקה"
"במשך יומיים שלמים היא עסוקה?!" הוא התפלא "אפילו SMS היא לא שולחת לי" שתקתי
"לא משנה" הוא אמר ועלה לחדר שלו
"את עשית את זה?" טום הסתכל עלי ושאל אותי
"לא!" אמרתי והתחמקתי
"בואי לפה" הוא החזיק לי ביד והושיב אותי על הספה לידו
"את יכולה להגיד לי, אני לא יגיד שום דבר"
לבטוח בו ולהגיד לו את האמת?!
אני לא מעזה !
"לא, טום, זאת לא אני הייתי הפעם" אמרתי לו ושיקרתי שוב
"אוקיי" הוא אמר
קמתי ועליתי לחדר של ביל, הוא החליף בגדים והתכוון ללכת לישון
"הולכים לישון עכשיו?" שאלתי אותו
"כן" הוא אמר והתיישב על המיטה
"בסדר" לקחתי את הבגדים שלי ונכנסתי לשירותים להתלבש, יצאתי אחרי 2 דקות ונכנסתי למיטה
ביל שכב מתחת לשמיכה עם המחשב נייד עליו, ומחפש הודעות במייל מפז.
"אתה כל כך אוהב אותה?" הסתכלתי עליו
"כן, אני חושב שמצאתי את אהבת חיי סוף, סוף" הוא אמר וחייך, היה מאושר כל כך.
הוא מצא הודעה חדשה מפז ונכנס אליה
'אני מצטערת כל כך, אבל אני לא אשמה בזה. עדיף שניפרד'
היה כתוב בהודעה, הוא הסתכל על ההודעה לכמה זמן ושתק .
עיניו נצצו מרוב דמעות שהוא לא העיז להוריד ,
"אתה בסדר, ביל?" שאלתי אותו ונגעתי ביד שלו
"תוכלי ללכת לישון עם טום היום?"
"אתה בטוח בזה?" שאלתי אותו
"כן" הוא אמר
"בסדר" נתתי לו נשיקה בלחי ויצאתי מהחדר של ביל
"ביל, אמר לי שאני ישן איתך" פתחתי את הדלת של החדר של טום
"אין לי בעיה" הוא אמר והתקדמתי לכיוון המיטה "מה קרה לו?"
"היא נפרדה ממנו" אמרתי
"מי?!"
"פז"
"באמת? מה הם לא ביחד יותר?" הוא שאל , חשב שאני ישמח
"כן" אמרתי והסתכלתי עליו
"את לא שמחה מזה?"
"אני כן, אני לא, אני לא יודעת" אמרתי והתבלבלתי
"אוקיי" הוא אמר, כיבה את האור שליד המיטה והסתובב לכיוון של הדלת
"טום" אמרתי והדלקתי את האור שהיה בצד שלי
"מה?" הוא הסתובב אלי
"אני זאת שגרמתי להם להיפרד"
"באמת?" הוא שאל אותי
"כן, אבל... זה היה כדי שהוא יתיחס אלינו יותר"
"איך עשית את זה?"
"זה לא משנה, בכל מקרה אני אשמה" אמרתי
"טוב בסדר, תירגעי" הוא אמר וחיבק אותי
"אתה תגיד לו?" שאלתי אותו והרמתי את הראש, הסתכלתי עליו
"לא, אבל אני הייתי מעדיף ללכת על האמת"
"למה?"
"אם את אוהבת את ביל, תגידי לו את האמת, הוא פחות יסבול" הוא אמר והסתובב חזרה לכיוון של הדלת.
הסתובבתי גם אני, לכיוון הקיר וחשבתי על מה שהוא אמר לי .
בבוקר , קמתי והלכתי לבית ספר
כשחזרתי ראיתי את ביל עדיין בדיכאון
לא יכולתי להחזיק את זה עוד
"אממ..." התיישבתי לידו
"מה קרה?" הוא שאל אותי
"אני...." גימגמתי
"את מה?"
"אמממ...." חששתי להגיד לו ....
|