לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

פרק 3 ...


נהה אוקיי , פרק 3... כמו שרציתם , לא ?

 

 

"בוקר טוב" ג'סיקה נכנסה לכיתה ואמרה לרונה ומריה שהיו כבר בתוך הכיתה

"איך היה אתמול אצל טום?" הם שאלו אותה וצחקו

"היה כיף במסיבה אתמול" היא אמרה וחייכה

"לא, לא, איך היה אצלו אתמול בחדר?"

"קרה משהו?" רונה שאלה וקרצה לה

"חח אני לא מבינה מה אתן רוצות"

"את היית אתמול עם טום בחדר" מריה הסבירה

"ו.... ?"

"מה עשיתם?"

"כלום"

"את בטוחה?" רונה התערבה

"כן, לא קרה בנינו כלום"

"אז מה עשיתם בדיוק?"

"הוא ניגן בגיטרה שלו וזה היה כל כך מגניב"

"חח טוב"

לפתע טום וביל נכנסו לכיתה "היי"

"היי מה קורה?" ג'סיקה שאלה וחייכה

"בסדר" הם ענו לה והתקדמו למקומות הישיבה שלהם

"היה לי כיף אתמול" היא אמרה לטום ונעמדה מולו

"גם לי" הוא אמר לה ומיד נישק אותה בלחי

"הופה, אתם רוצים להגיד לי משהו?" אן שאלה ונכנסה

"כלום" הם אמרו והתרחקו אחד מהשני

נשמע צלצול, כולם התיישבו במקומותיהם והתחילו ללמוד.

בסוף היום ביל וטום היו בדרכם חזרה לביתם,

"אתם סתם משקר לי, יש בינך לבין ג'סי משהו" ביל התווכח עם טום

"אני אומר לך שלא, אז לא"

"אתה משקר" הוא המשיך להתווכח איתו

"אני נשבע לך, ביל" הוא אמר "רק נגינתי לה בגיטרה וזהו"

"אוקיי, מאמין, מאמין"

"יופי" הוא אמר לו והם השתתקו לכמה זמן "חוץ מזה אני לא בקטע שלה"

"אוקיי" ביל אמר לו והם נכנסו הביתה

 

ג'סיקה חזרה הביתה ולא ציפתה לשום הפתעה,

היא פתחה את הדלת וסגרה אחריה,

התקדמה לכיוון הסלון,

וראתה את שון והוריו יושבים על הספה ביחד עם הוריה

"שון!" היא צעקה, הוא הסתובב ורץ אליה

הם יתחבקו חזק ולא עזבו אחד את השני "מה קורה?" הוא שאל אותה

"בסדר, ומה איתך?" הם התנתקו והבחינו אחד בשני

"מעולה" הוא ענה לה וחייך

"מה שלומך, ג'סיקה?" אימו של שון שאלה אותה

"בסדר" היא אמרה וחייכה אליה "בוא איתי לחדר, אתה לא מבין מה פספסת כאן"

"אוקיי"

הם הלכו לחדרה וסיפרה לו על כמה שהיא נהנית לגור כאן,

היא סיפרה לו על החברים שהיא הכירה פה,

"לפי מה שאת אומרת ממש כיף פה" הוא אמר לה

"כן, מאוד" היא אמרה ופתחה את הפלאפון שלה "הוו שיחה שלא נענתה"

"ממי?" הוא שאל אותה

"מחברה שלי, רונה" היא אמרה לו והתקשרה אליה

"האלו?" היא ענתה

"חיפשת אותי?"

"כן, את בבית?"

"אהא"

"אה, את רוצה לבוא איתי להסתובב בקניון?"

"אממ... יש לי פה... אורח" היא אמרה לה

"מי זה?, הילד שסיפרת לי עליו?"

"כן"

"אז אולי תביאי אותו גם?"

"לא חושבת, אולי את תבואי לפה?"

"כן? אני יכולה?"

"בטח, יאללה תבואי, אני מחכה לך"

"בסדר, אני יתלבש ויבוא"

"טוב ביי" היא אמרה לה וניתקה

"מי זאת?"

"חברה שלי, כבר אמרתי לך"

"היא באה לכאן?"

"כן"

"וואו זה לא רעיון טוב כל כך"

"למה? היא ממש חמודה"

"אני יפריע קצת, את לא חושבת על זה?" הוא קם מהמיטה והלך אחורה לכיוון הדלת

"מה פתאום שתפריע, תשב" היא משכה לו את היד והושיבה אותו על המיטה לידה

"לא הכרת מישהו חמוד?" הוא שאל אותה

"אתה יצאת מהארון או משהו כזה? ממתי אכפת לך מבנים?!"

"לא, בשבילך"

"אה, אממ... לא"

"מוזר"

"זאת אומרת, יש שם מלא בנים חמודים אבל אין לי כלום איתם"

"עדיין"

"מה עדיין?" היא שאלה

"עדיין אין לך כלום איתם, בקרוב יהיה"

"מאיפה אתה יודע?"

"סתם תחושה שכזו"

"חח לא, לא יהיה לי שום דבר עם אף אחד"

"מוזר לחשוב איך את תהיי בלי אף אחד באזור של ילדים חמודים, כמו שאת אומרת"

"אתה מכיר אותי, לא יהיה לי אף אחד"

"מילא, במינכן הייתי מבין, היו שם מכוערים אז לא היה לך אף אחד"

"חח זה לא קשור, אם אני לא רוצה אף אחד זה סימן שאני באמת לא רוצה"

"חח טוב" הוא אמר לה וחייך "אנחנו נחייה ונראה"

"סבבה"

אחרי כמה זמן רונה הגיעה,היא דפקה בדלת החדר של ג'סיקה והיא קמה ופתחה לה.

"היי" היא חיבקה אותה, רונה הזיזה את ראשה קצת הצידה וראתה את שון

"טוב זה שון" ג'סיקה הכירה ביניהם

"היי" הוא אמר לה והיא חייכה לו

"אז אתה השון המפורסם, אה?" היא אמרה לו , הוא לא הבין על מה היא מדברת

"חחח, סיפרתי לחברות שלי עליך" ג'סיקה אמרה לו

"אה אוקיי" הוא אמר וצחק

"לפחות אחד נורמאלי בא לבית ספר, סוף, סוף"

"חח אבל אני שמעתי שיש בנים חמודים אצלכם בבית ספר" הוא אמר לה

"חמודים?! ממש לא" רונה אמרה "מי אמרת לו כבר שחמוד?"

"לא אמרתי"

"את כן אמרת" שון אמר

"טוב נו, יש בנים חמודים פה ושם"

"את מתכוונת לביל וטום?" רונה שאלה אותה

"אממ... כן, הם חמודים לא?"

"מי אלה ביל וטום?" שון שאל אותן

"סתם בנים" רונה אמרה לו "ג'סי נהנתה אתמול להיות אצלם בבית, במיוחד להיות עם טום בחדר" היא אמרה וקרצה

"מה?!" ג'סיקה צעקה "זה ממש לא נכון"

"מוזר שלא רצית לבוא איתנו הביתה"

"הוא ביקש ממני שאני יישאר, אז נשארתי"

"חח בסדר" היא אמרה לה

"אני לא מבין על מה אתן מדברות בכלל"

"לא משנה, אתה לא תבין" ג'סיקה אמרה לו וניסתה להעביר נושא "מה עם קרולה?"

"היא בסדר"

"מי זו?" רונה שאלה אותה

"חברה שלי, ממינכן"

"אה, אוקיי"

 

בביתם של התאומים , הם היו לבד בבית

וראו טלוויזיה בסלון,

הם חיכו לתוכנית הבידור האהובה על שניהם.

"חשבתי על זה, אני רוצה חברה" טום אמר לביל

"מה אתה אומר"

"באמת, הפעם אני לא ישחק בה"

"ידעתי שאתה אוהב את ג'סיקה"

"מישהו אמר שאני רוצה את ג'סי?" טום שאל את ביל

"לא יודע, אבל אתה רומז לזה" הוא אמר לו

"לא, אני רוצה מישהי יפה, שתזרום איתי"

"ג'סיקה יפה" ביל אמר לו

"כן, אבל היא לא זורמת"

"מאיפה אתה יודע?"

"להזכירך אני זה שהיתי איתה אתמול בחדר"

"אתה ניסית להתחיל איתה?!"

"לא, ראיתי על הפנים שלה"

"אוקיי, אוקיי"

"ג'סיקה היא עדינה ויש לה יופי מיוחד שלא מוצאים בכל יום"

"נכון"

"אבל אני מחפש מישהי שתהיה רעה"

"רעה?!"

"במיטה אתה יודע"

"אה... אוקיי"

"אתה רוצה את ג'סי?" טום שאל אותו

"לא"

"חבל, אתם חמודים ביחד"

"אני לא רוצה אף אחת, תודה"

"אוקיי, רק אל תשכח שהנשיקה הראשונה שלך הייתה אך ורק בזכותי"

"מה שרק תגיד"

"באמת, אני ריחמתי עליך כל כך, שגרמתי לליאן ללכת ולנשק אותך אחרי שנפרדנו"

"אתה חופר עם זה"

"אני רק מזכיר לך, שאני אוהב אותך"

"תודה, טום"

"בבקשה"

"עכשיו שקט, מתחילה התוכנית" ביל אמר לו, לקח את השלט והגביר עד הסוף

 

"ג'סי, את עוד רוקדת?" שון שאל אותה

"חח לא"

"את רוקדת?!" רונה הופתעה

"אממ... רקדתי"

"היא הייתה הרקדנית הכי יפה שיש"

"דיי, אל תגזים" היא נתנה דחיפה קטנה לשון

"למה הפסקת לרקוד?" רונה שאלה אותה

"עברתי לפה, ואת יודעת רחוק לנסוע למינכן רק בשביל לרקוד"

"אבל אולי יש כאן סטודיו ריקודים, תוכלי ללכת לשם"

"אני מעדיפה שלא"

"למה?" רונה ושון שאלו ביחד

"אין לי זמן בשביל זה כרגע"

"ממתי את רוקדת?" היא שאלה אותה

"מגיל 5" שון ענה במקומה של ג'סי

"באמת?" היא שאלה

"חח כן, הוא יודע עלי הכול"

"וואי, זה ממש מגניב" היא אמרה "חבל שאת מפסיקה עם זה"

"חח אני לא מצטערת, אני מעדיפה לחשוב עכשיו יותר על הלימודים שלי"

"אוי נו באמת" שון דחף אותה אחורה ואיבדה טיפה שיווי משקל

"חח באמת, אני עכשיו מעדיפה ללמוד אולי אחר כך אני יחזור לרקוד"

"אל תדאגי, רונה" הוא אמר לה "היא עוד תהיה הרקדנית הכי טובה בגרמניה"

"נו די כבר" היא אמרה לו והסמיקה

"חח בסדר, אבל אני לא יוותר לך"

"חח מה שתגיד"

"סבבה, אנחנו נראה"

"טוב יאללה, אני חושבת שאני יחזור הביתה" רונה קמה מהמיטה של ג'סי ואמרה

"למה עכשיו?" הם שאלו אותה

"אני עוד צריכה לעצור בסופר ולקנות לאמא שלי דברים"

"טוב" ג'סי אמרה לה וחיבקה אותה

"נראה אותך מחר?" רונה שאלה את שון

"כן, נתראה כבר שם"

"ביי" היא אמרה ויצאה מהחדר

"ביי" ג'סי אמרה וסגרה אחריה את הדלת

"חמודה חברה שלך" שון אמר לה, היא הסתכלה וחייכה "חח לא מה שאת חושבת"

"כן, בסדר" היא אמרה לו והתיישבה לידו חזרה על המיטה שלה

 

למחרת בבוקר,

הטלפון של ג'סיקה צלצל והעיר אותה, היא חיפשה את הטלפון עם ידה על השידה שהייתה ליד המיטה שלה, עד שמצאה וענתה

"האלו?" היא פתחה את עיניה לאט והתמתחה

"בוקר טוב" זה היה שון

"היי, מה שלומך?"

"בסדר" הוא אמר לה "ממ.. רציתי לדעת אם תרצי לבוא איתי היום לבית ספר"

"בטח, נלך ביחד"

"אוקיי, רק מתי להיות מוכן?"

"מה השעה עכשיו?" היא שאלה אותו

"7 וחצי"

"מה?!" היא צעקה "אנחנו באיחור, פספסנו את ההסעה"

"אוי שיט, אני מצטער" הוא אמר

"אתה לא אשם, אני לא קמתי" היא אמרה לו "לא משנה, תהיה אצלי ליד הבית עוד 10 דקות"

"אוקיי, נדבר" הוא אמר וניתק.

היא קמה מהמיטה ורצה לכיוון המקלחת,

היא צחצחה את שיניה ומהר הוציאה בגדים מהארון

'את הלבן או האדום?' היא חשבה והתלבטה

"ג'סיקה!" היא שמעה את צעקתה של אמא שלה מהמטבח

"אני באה" היא צעקה והוציאה במהירות את החולצה הלבנה מהארון,

הלבישה אותה עלייה, שמה שפתון נגד יובש בשפתיה ומיהרה לרדת למטה

"אני מצטערת שלא הערתי אותך" ג'וליה, אמא שלה הצטערה בפנייה

"זה בסדר, מזל ששון הגיע לכאן"

"כן, הוא מחכה לך בחוץ" היא אמרה והסירה את הוילון מעט והציצה החוצה

"הוא כבר בחוץ?"

"כן" היא אמרה לה "תמסרי לו בהצלחה"

"אוקיי, ביי אמא" היא נישקה אותה בלחי, לקחה את התיק שלה ויצאה החוצה

היא ראתה את שון ונישקה אותו בלחי ומשם המשיכו לכיוון הבית ספר.

 

"ביל וטום קאוליץ, יש לכם בדיוק 5 דקות לקום ולהתארגן" אמם צעקה ופתחה להם את האור שבחדר

"לא עכשיו" ביל אמר לה והסתנוור מהאור

"אתם באיחור, אתם כבר הייתם אמורים להיות בבית ספר ממזמן" היא המשיכה לצעוק, אבל אף אחד מהם לא ענה

"קדימה ביל, אתם תלכו ברגל אם לא תקומו"

"לא ברגל" הוא אמר לה והמשיך להתכרבל בשמיכה

"אז קדימה, אני יורדת לשים נעליים ואני מחכה לכם באוטו" היא טרקה את הדלת של חדרם וירדה למטה

ביל המשיך להיות במיטה ואחרי כמה דקות קם, הוא הסתכל על השעון וראה שכל רגע אמור להיות צלצול בבית הספר.

הוא קם לאט ונכנס לשירותים שהיו ליד החדר שלו ושל טום,

הוא צחצח שינים וחזר לארון בגדים שהיה בחדר

הוא התיישב על המיטה והסתכל על הארון שהיה מפוצץ בבגדים והתלבט מה ללבוש,

הוא הסתכל אחורה וראה את טום עדיין ישן במיטתו, הוא התקרב אליו ולחש לו ליד האוזן "יש חזייה אדומה פה, אתה רוצה לספר לי משהו?"

"איפה חזייה אדומה?" טום פתח את העיניים שלו לאט והסתובב לצד השני

"אל תאמין לי" הוא אמר לו "יש אחת ערומה במקלחת"

"שקרן"

"אל תאמין" הוא קם מהמיטה והוציא ג'ינס וחולצה שחורה מהארון,

טום קם ממיטתו לכיוון המקלחת וראה שאכן ביל שיקר לו.

הוא שמע את טריקת הדלת שבאה מכיוון הקומה הראשונה של הבית והחליט להתארגן.

הוא יצא מהשירותים וחזר לכיוון החדר "מה השעה?"

"לא יודע" ביל ענה לו ושם קצת עיפרון שחור בעיניים

"היה צלצול לפני 10 דקות" טום אמר ופיהק, מוריד ממנו את החולצה

"אה מגניב" ביל אמר לו

"נלך ברגל?" טום שאל אותו וסימון, אמם שהייתה בתוך האוטו צפצפה להם

"ואה, ואה היא למטה!" טום צעק ומהר החליף מכנסיים

ביל לקח את התיק שלו וירד בקצב שלו למטה, טום מיהר ולקח את הנעליים שלו ביד

שניהם יצאו מהבית והיא צפצפה להם שנית

"באים, אנחנו באים" ביל צעק לה שנועל אחריו את דלת הבית

"תפסיקי להיות בלחץ" טום נכנס לאוטו והכניס את רגליו לתוך הנעליים

"דיברנו כבר על האיחורים האלה, נכון?" היא שאלה אותם וביל סגר את דלת האוטו

"כן, מצטערים" הם הצטערו בפניה

"זה לא יעזור לכם, אתם כל פעם מצטערים וזה קורה שוב"

"חח מה תעשי איתנו עכשיו, תשלחי אותו למעון?" טום שאל אותה וצחק

"טום!" היא הסתכלה עליו דרך המראה בפרצוף מאיים "אני מצטער"

"שוב פעם אתה אומר לי את זה?" היא אמרה לו "אני לא יכולה עם ההצטערויות שלכם האלה"

"אני לא יודע מה קרה לנו הפעם, לא הצלחנו לקום" ביל אמר לה

"שיעיפו אתכם מבית ספר, אנחנו נדבר"

"למה שיעיפו אותנו?"

"אם אני הייתי המנהלת של הבית ספר אתם ממזמן לא הייתם בבית ספר הזה עם האיחורים וההפרעות"

"מתי הפרענו פעם אחרונה?!" טום אמר לה

"אני לא יודעת, אבל שנה שעברה היו לכם מספיק הפרעות"

"שיהיה" הוא אמר ופתח את דלת האוטו

"קדימה, לכו לכיתה במהירות" היא אמרה להם

"ביי אמא, תודה ויום טוב" ביל אמר וסגר אחריו את הדלת

"הכול בגללך" ביל אמר לטום ודחף אותו

"מה אני עשיתי?!"

"אתה לא קמת" הוא אמר לו , סימון צפצפה באוטו והם הסתובבו אליה,

היא עשתה להם סימן עם ידה שילכו יותר מהר והם נכנסו בריצה לבניין בית הספר.

 

"אז כמו שאמרתי שון, הוא גם עכשיו עבר לכיתה, הוא היה ביחד עם ג'סיקה בבית ספר במינכן ועבר לגור פה" המורה אמרה וביל וטום נכנסו לכיתה, היא הסתכלה עליהם "מה זה צריך להיות?"

"מצטערים"

"זאת הפעם השנייה שאתם מאחרים השנה, הפעם השלישי כבר לא תהיה תלויה בי" היא אמרה להם

"אפשר לשבת?" טום שאל אותה

"כן, ושזה יהיה בשקט" היא אמרה להם, הם התקדמו לאט לכיוון הסוף וראו שמישהו יושב ליד ג'סיקה

"למה הילד הזה, יושב ליד ג'סי?" ביל שאל את מריה שישבה לפניו

"הוא למד איתה בבית ספר במינכן, חברים מילדות"

"אה, אוקיי" הוא אמר לה

ג'סיקה הסתובבה אחורה והעבירה פתק למריה שתעביר לטום וביל,

הם קיבלו את הפתק ופתחו אותו

'בוקר טוב' היה כתוב, הם הסתכלו עליה, היא קרצה להם והסתובבה חזרה לכיוון הלוח

 

 

אלללה תגובותתת קריצה

 

 

נכתב על ידי , 19/12/2008 15:43  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



7,069
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטוקיו הוטל - סיפורים :] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טוקיו הוטל - סיפורים :] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)