אוקיי הרבה זמן לא היה פרק
והכל בגלל שיר הדפוווקה !
בגלל שאת הפרק הזה היא עשתה ובדיוק ביום שהיא היתה צריכה להעלות אותו המחשב שלה .... התאבד -.-
ורק היום החזירו לה אותו אחרי המווווווווון זמן
ככה שהיא היתה היום צריכה להעלות את הפרק
אבל לא סמכתי עליה היום xD
פחדתי שזה יקרה שוב
אז היא שלחה לי את הפרק ואני ישים אותו עכשיו ...
הוא יצא קצר אבל לא נורא ... נפצה פעם הבאה 3>
"מה יש לה?" טום שאל את ביל בעודו ממשיך להביט בו
"אני לא יודע" הוא אמר וחטף לו את הפלאפון מידו של אחיו "אני יתקשר אליה"
"לא, אני רוצה להתקשר אליה"
"אם היא הייתה רוצה שתתקשר אליה, היא הייתה שולחת לך הודעה לפלאפון, לא?"
"ממ.. נכון" טום אמר וחזר לשכב במיטתו, מתכסה עם שמיכתו העבה והחמימה.
ביל התקשר לג'סיקה, מחכה שהיא טענה, לקח לה הפעם די הרבה זמן לענות "מה קרה? הכל בסדר?" היא ענתה לו
"לא!" היא צעקה לו דרך הטלפון
"מה קרה?"
"זה שר"
"שר?" הוא שאל אותה, טום מיד קם ממיטתו והביט על ביל
"הוא רוצה להיות בטוח שאני יוצאת איתך"
"למה?" הוא שאל אותה באי הבנה
"מה קרה? מה קרה?" טום שאל את ביל, מנסה ללחוץ עליו , ביל השתיק אותו תוך כדי שזרק עליו את כריתו
"אני לא יודעת מה לעשות, ביל" ג'סיקה אמרה לו
"תתלבשי, 5 דקות אני אצלך" הוא ניתק וקם ממיטתו במהירות
"מה קרה?" טום שאל אותו מחכה לתשובה, ביל בינתיים עמד מול הארון בגדים מחפש חולצה וג'ינס מתאימים
"משהו"
"יש לך בדיוק שנייה לספר לי" טום תפס את ביל בכוח דרך החולצה והצמיד אותי לקיר ,
הוא הביט לביל עמוק בתוך עיניו, והיה נראה כאילו בוער לו אש בתוך העיניים.
"הוא התקשר אליה, ורוצה לדעת שאנחנו באמת יוצאים וזה לא שקר" הוא אמר לו והתחמק ממנו, הוא חזר לעמוד מול הארון בגדים והסתכל על המדפים שהיו שלו
"אה ו...?"
"מה ו...? אני הולך!" הוא אמר לו והוציא ג'ינס משופשף עם קרעים מעט וחולצה שחורה
"אה אוקיי" הוא אמר לו בקול רגוע, מסתובב והולך לכיוון מיטתו בחזרה "אפשר לבוא?"
"אתה יודע ... זה יהיה די מוזר אם אנחנו יצאנו שלושתנו , זה אמור להיות דייט"
"טוב בסדר, גם ככה לא רציתי לבוא"
"כן, בטח" ביל אמר בשקט והנהן בראשו, טום שמע את זה אבל הוא החליט לא להגיב, הוא היה עייף מידי
"אני הולך לישון" הוא אמר לו והסתובב עם פניו לכיוון הקיר
"לילה טוב" ביל אמר לו, זרק את העיפרון השחור לתוך המגירה וסגר אותה, הוא יצא מחדרו והחל לרדת במדרגות שחיברו בין הקומה הראשונה לשנייה.
אימו עדיין ישבה בסלון והמשיכה להזיל דמעות על געגועיה לבעלה שעזב לפני 10 שנים
"אמא אני יוצא" ביל אמר לה, מתקדם לכיוון הדלת ומחזיק בידית הדלת
"לאן?" היא לקחה נייר וקינחה את אפה, הוא כבר היה אדום
"אני חייב לצאת" הוא אמר לה "אני צריך להתאוורר, מכל מה שהיה היום"
"אוקיי, וטום?"
"הוא הלך לישון" הוא אמר לה ויצא ,
היא הסתכלה על השעון שהיה תלוי על הקיר וראתה שהשעה הייתה 7 בערב, התפלאה שטום הלך לישון בשעה כזו , היא עלתה לחדרו ופתחה את דלת החדר. החדר היה חשוך והחלון היה פתוח, היא התקרבה לכיוון החלון וסגרה אותו
"מה את עושה?" טום פתח את עיניו ושאל אותה
"רק באתי לסגור את החלון"
"אה" הוא אמר לה וסגר שוב את עיניו
"הכל בסדר?" היא שאלה אותו, מתיישבת על מיטתו ומלטפת את שיערו
"כן" הוא ענה "את בסדר?"
"כן, אני בסדר גמור" היא אמרה לו
"חח זה לא נראה ככה"
"זה סתם, נהיתי אלרגית למשהו"
"אבא?"
"לא"
"חרא!" הוא התעצבן והחזיר את כעסו על אביו אליו
"טום, אתה השלמת איתו היום, חבל להחזיר את זה שוב"
"לא מעניין אותי" הוא צעק "מזדיין אחד"
"טום, זה לא בגללו בסדר?"
"זה כן בגללו" הוא המשיך לצעוק "לא יפה לשקר , זה מה שלימדת אותי , לא?"
"אז מה עם לימדתי אותך את זה , אתה רוצה להגיד לי שאתה לא משקר לי אף פעם?" היא שאלה אותו , השאלה גרמה לו לשתוק ולא לענות כלל
"תחזור לישון" היא אמרה ונישקה אותו בלחי
"תלכי גם את" הוא אמר לה
"בסדר, אני ילך גם" היא התקדמה לכיוון הדלת "לילה טוב" היא סגרה את האור ולאחר מכן את הדלת
"רגע אמא!" טום צעק, היא פתחה חזרה את הדלת
"ביל לא לקח מפתחות , שימי לו מתחת לשטיח בחוץ"
"אוקיי" היא אמרה לו וסגרה בחזרה את הדלת
"לילה טוב!" הוא צעק לה, וסגר את עיניו
"איפה את?" ביל התקשר לג'סיקה, הוא חיכה לה ליד ביתה שתרד
"בבית"
"יופי, תרדי"
"מה? אנחנו לא יכולים לצאת"
"שתקי ופשוט תרדי כבר" הוא אמר לה וניתק, הוא הסתכל על החלון של חדרה וראה שהאור נכבה, הוא התקדם לדלת הבית וג'סיקה יצאה ממנה
"מה עושים?" היא שאלה אותו
"בואי איתי"
"אני יודעת שהוא תמיד יוצא עם הכלב שלו לטייל בשעות כאלה בפארק"
"יופי, בואי איתי" הוא אמר לה ותפס את ידה, היא הסתכלה על ידו שעטפה את ידה והרגישה חום
"אתה חם" היא אמרה לו
"מה?" הוא הסתובב ושאל אותה
"כאילו היד שלך חמה"
"אה, בואי נלך יותר מהר אני עייף"
"מה קרה?"
"לא חשוב, אני רק רוצה ללכת לישון"
"לא נכון שקרן אחד, קרה לך משהו"
"אני יספר לך מתישהו , לא עכשיו " הוא אמר לה והמשיך להוביל לכיוון הפארק, הם ראו את שר מרחוק והתקרבו אליו
"מה אתה רוצה מאיתנו ?" ביל שאל אותו ונעמד מולו
"שום דבר, רק רציתי לראות שאתם באמת יוצאים" הוא אמר לו והביט לכיוון הרצפה
"יופי, אנחנו יכולים ללכת?!" ביל הסתובב אך ג'סיקה נשארה במקומה
"אני מצטער, אני לא יטריד אותך יותר" שר התקרב אליה והצטער בפניה
"חח זה בסדר, באמת , עדיף שנשאר ידידים"
"כן ... טוב אז..."
"אז הולכים הביתה!" ביל אמר , תפס את ידה של ג'סיקה ומשך אותה אליו
"אפשר לדעת מה עובר עליך?" היא התחמקה ממגע ידו והמשיכה ללכת אחריו
"אני לא אוהב לראות אותו, הוא מעצבן"
"אוי נו באמת"
"כן... בבקשה, בואי נלך יותר מהר אני עייף"
ביל ליווה את ג'סיקה עד פתח דלת ביתה,
ומשם ... חזר לביתו .
הוא דפק בדלת אך לא היה שום צליל מבפנים , היה חשוך , אף אור לא יצא מהפתח התחתון של הדלת .
הוא הזיז את השטיח וראה את המפתח , הוא כבר הכיר את השיטות של טום להחביא את מפתחות הבית מתחת לשטיח שכולם ישנים .
הוא הרים את המפתח מהרצפה , הכניס את המפתח לתוך מנעול הדלת וסיבב את המפתח,
הבית היה חשוך כולו , רק אור קטן הופיע מחדרו של אימו , הוא התקדם לחדרה וראה אותה ישנה, רק הטלוויזיה פתוחה.
הוא לקח את השלט שהיה על השידה שבה עמדו גם הטלפון והמנורה וכיבה את הטלוויזיה.
הוא יצא מחדרה ונכנס לחדר שלו ושל טום, הוא פחד להעיר את טום, הוא סבל היום יותר מידי , הוא היה זקוק למנוחה הזאת , ל10 שעות האלה .
הוא החליף את בגדיו בחושך ומיד נכנס למיטתו לישון .
עוד דבר ... יש לנו מלא מבחנים , אז לא כל יום יהיה פרק
אנחנו ננסה לשים כמה שמהר ....
בכל זאת , תפוצצו בתגובות ( ;