היום האחרון- פרק 9 - הפרידה - פרק אחרון !
בבוקר:
זוהר נכנסה והעירה אותנו כרגיל כמו כל יום "אתן קמות או לא?"
"לא" אמרנו לה והסתובבנו לצד השני
"אוקיי" היא אמרה ויצאה החוצה, היא חזרה אחרי כמה דקות ספורות, עם דלי מים ביד, היא שפכה על כל אחת מאיתנו
"את לא נורמאלית! לא מספיק קר פה, גם מים קפואים אני צריכה עלי?!" ג'נייה צעקה
"חחח זה מה שקורה לילדים שלא קמים מתי שאומרים להם ביום האחרון"
"יאווו אני קופאת" אמרתי והתכסתי עם השמיכה
"תצאו החוצה, חם בחוץ"
"יאו את חולה בראש" מאי אמרה ונכנסה מהר לשירותים להחליף בגדים
"חח טוב, אני ייתן לכן לקפוא בשקט פה, אממ... חדר אוכל ואז לדשא מסתדרים ונוסעים חזרה הביתה"
"בסדר, בסדר" ג'נייה אמרה ולקחה את הבגדים שלה ביד ונכנסה גם היא לשירותים
"אוף איזה באסה חוזרים היום הביתה" התבאסתי
"כן, שוב לסבול את ההורים" רומי הסכימה איתי
"ועם האחים!" הוספתי
"חח סיוט, שאני לא חושבת שהוא יגמר"
"חח כן אה..."
אחרי שעה, כולם חזרו לפנות את חדריהם וחיכינו בדשא איפה שנפגשנו כולם בפעם הראשונה.
נפרדנו מכולם....
"אוף, פעם אחרונה שאני רואה אותך" ביל אמר וחיבק אותי
"חח אל תגזים זה לא פעם אחרונה! חוץ מזה תבואו לבקר פה בישראל"
"כן, ונפגש כולנו" רומי אמרה
"תבואי גם את לגרמנייה פעם אחת" טום אמר לי וחיבק אותי
"תשלחו לי כרטיס טיסה אליכם, אני יבוא"
"סבבה... אנחנו נשלח לך"
"חח אמא שלי תיתן לי משהו בראש"
"לא היא לא, תגידי לה שאת נוסעת איתנו"
"תבואו גם אתן" גוסטב אמר
"תשלחו לכולנו כרטיסי טיסה ואנחנו נבוא" ג'נייה אמרה וחיבקה את גיאורג
"לא לדאוג, אנחנו נשלח לכן" הוא אמר
"קדימה להתחיל לעלות על האוטובוסים" צעקו ברמקולים
"אני לא מאמינה שצריך לעזוב" אמרתי והתבאסתי
"כן גם אני לא מאמין" טום אמר
"לצערי הרב אני תקוע איתך כל חיי" ביל אמר לו, כולם צחקו
"טוב אממ... נעלה לאוטובוס" ג'נייה אמרה
"ביי" הן אמרו לבנים ועלו לאוטובוס
"את לא עולה?" ביל שאל אותי
"לא חושבת, אני לא יוכל להסתדר בלעדיכם" אמרתי וחיבקתי את שניהם ביחד
"באמת, את הילדה הכי חמודה שפגשנו" טום אמר לי
"אוף זאת פרידה קשה, אני שונא פרדות" ביל אמר והתרגש
"חח אנחנו מחכים לכם באוטובוס" גיאורג אמר "ביי" הם אמרו לי
"בייי" אמרתי להם
"את תבואי לגרמניה אם נשלח לך כרטיס טיסה, נכון?"
"כן"
"נו תנו לי משהו ממכם"
"אממ... למרות שיהיה לי קשה להיפרד מזה, אני ממש חייב להביא לך את זה" ביל אמר והוריד מהיד שלו את הצמיד
"אתה לא רציני"
"קחי אותו, הוא תמיד היה נראה טוב עלייך"
"אממ..." חשבתי מה לתת להם
"תני חזייה שלך, הכי טוב" טום אמר וצחקנו
"אממ... ואתה תיתן לי את הגרב שלך?"
"איכסה, היא מסריחה" ביל אמר לי
"בגלל זה, אני רוצה אותה להריח את הריח של טום תמיד"
"אני לא מסריח!"
"אתה לא, הרגליים שלך תמיד היו מסריחות" אמרתי לו
"תודה" הוא הודה לי
"חח נו תביא לי" התחננתי בפניו
"תביאי לי חזייה?"
"חח טוב" אמרתי והוצאתי מהמזוודה במהירות
"אממ.... קחי את זאתי שעלי" הוא הוריד את הנעל והוריד את הגרב
"חח אתה הולך עם גרב אחת?!" ביל שאל אותו
"מה אכפת לי, גם ככה נוסעים הביתה" הוא אמר והביא לי
"נו קדימה! אנחנו רוצים לנסוע! כולם לעלות" צעקו ברמקולים
"אוף אני לא רוצה ללכת" אמרתי להם והתאפקתי לא לבכות
"חח גם אנחנו לא, אבל חייבים" ביל אמר, התחבקנו שוב
"ביי" אמרתי להם
"ביי" הם אמרו, כולנו עלינו לאוטובוס והסתכלנו אחד על השני מהחלונות
הוצאתי מהר דף מהתיק הקטן שהיה איתי באוטובוס וכתבתי:
"Ich Liebe Sie ! (אני אוהבת אתכם)"
הם הסתכלו וחייכו, הוציאו גם הם דף וכתבו בעברית:
"גם אנחנו אוהבים אותך !"
הסוף [[:
פווו גמרתי את זה !
טוב מקווה שאהבתם את זה !
אממ... כל מה שקרה פה זה סיפור אמיתי !
חוץ מכמה ששיניתי פה אבל לא נורא, הרוב פה זה אמיתי !
ואפשר להגיד שזה קרה לי, בדיוק לפני שנה XD
טוב אז זהו, את הסיפור הבא אני יתחיל בעוד כמה ימים אחרי שיהיה לי עיצוב מוכן!
בינתיים- תגיבו !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
