Journey to the Past - סיפורו של ביל
רגלי שוקעות בשלג ואני הולך וממשיך ללכת, לא עוצר לרגע
אני מחכה רק לחזור הביתה
לראות את כולם, לחבק את כולם
לא נשאר לי עוד הרבה ללכת
אני מרגיש שהבית קרוב אלי כל כך
אני מאושר כל כך לחזור הביתה
לא ראיתי את כולם הרבה זמן
אני לא יודע אם הם השתנו או שהם נשארו אותו הדבר
אני רק מחכה להגיע לשם כבר
עצרתי....
לאיזו דרך ללכת? אני לא זוכר שום דבר!
לפנות שמאלה או ימינה?
זאת השאלה!
"תפנה שמאלה" הלב אומר לי
ללכת בעקבותיו?
אני לא כל כך יודע...
התיישבתי על הרצפה וניסיתי לחשוב לאן כדאי ללכת
אבל לא הצלחתי להתמקד במחשבה הזאת
חשבתי כל הזמן על החיבוקים שאני יקבל שאני יחזור הביתה
הכנתי כדור שלג והעפתי אותו לאוויר, חייכתי חיוך גדול
קמתי על הרגליים והחלטתי ללכת לפי הלב שלי
פניתי שמאלה והמשכתי ישר....
עם הזמן התחלתי לראות בתים
אחד מהם זה בטוח הבית שלי
רק אני לא יודע איזה
הבטתי על הרצפה
היו מלא עקבות
אחת מהן הייתה בדיוק כמו שלי
חשבתי וחייכתי חיוך
טום אני מצאתי אותך!
התחלתי ללכת אחרי העקבות
הן הובילו אותי הביתה
דפקתי בדלת ופתחו אותה
"ביל! אתה חזרת!" טום אמר וחיבק אותי
"התגעגעתי אליך כל כך" אמרתי לו
"תכנס" טום אמר ודחף אותי פנימה "אמא!"
"אני לא מאמינה, ביל זה אתה" היא אמרה וירדו לה דמעות
"אמא, התגעגעתי אליך" רצתי אליה וחיבקתי אותה
"מזל טוב" טום אמר לי
"מזל טוב? על מה?" שאלתי אותו
"הראשון בספטמבר היום" הוא אמר וחייך
"יו, מזל טוב" אמרתי וחיבקתי אותו
"שנה אנחנו לא ראינו אותך" אמא אמרה
"אתם הייתם ביחד, אני הייתי לבד"
"אתה צודק, איפה היית כל הזמן הזה?"
"אממ.... איך אני יגיד לכם את זה....
In the journey to the past"
כמו שאתם רואים, זה לא פרק
זה סתם סיפור קצר בעל פרק 1 בלבד !
בין לבין סיפורים אני ישים סיפורים קצרים ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
