טום:
ירדנו מהמטוס ונסענו לבית בהמבורג...
"אמא?" הדלת הייתה פתוחה, ביל פתח אותה ונכנס
"אמא את פה?" נכנסתי אחריו
"כן אני פה" היא יצאה מהמטבח ואמרה
"אה יופי, תכירי את הבת החדשה שלך"
"מה?" היא לא הבינה
"קוראים לה היילי, והיא הבת שלך מעכשיו"
"ביל, בוא הנה" היא קראה לו
"זה הרעיון שלך, נכון?"
"כן, אמא אני לא יכולתי"
"מאיפה היא בכלל?"
"מישראל"
"אומיגאד, אתה לא נורמאלי"
"אני כן, יש לי אישור"
"אה אוקיי" היא התקרבה אלי
"בת כמה את?"
"14 עוד מעט" טום אמר לה
"תפסיק לענות בשמה, היא לא ילדה קטנה"
"אבל היא כן" הוא אמר לה
"אני לא!" התערבתי
"אתה רואה, תשתוק!"
"אוף, אני הולך לחדר"
"רוצה לעזור לי להכין לאכול?" היא שאלה אותי
"כן" שמחתי והלכתי איתה למטבח
-בחדר של טום-
ביל:
"מה אתה עושה?" שאלתי אותו
"מחפש לה בית ספר"
"אה נכון" נזכרתי "בברלין?"
"לא יודע"
"כן, כן בברלין ואז היא תהיה לידנו"
"אבל אנחנו נסע" הוא אמר לי
"אבל זה יהיה בעוד כמה חודשים"
"עדיין, היא לא תוכל להישאר לבד"
"אז נביא אותה לאמא"
"ומה היא לא תלך לבית ספר?"
"לא..."
"אל תהיה טיפש!" הוא אמר לי
"אוקיי" אמרתי ושתקתי
"אז שאמא תבוא לגור אצלנו, לא?"
"פשש.. רעיון טוב ואז יהיה מה לאכול" אמרתי
"נכון? אין עלי אני מלך"
"כן, כן יאללה תשתוק ותמשיך לחפש" אמרתי לו ויצאתי מהחדר
הלכתי למטבח לראות מה הן מכינות לאכול
"מה אוכלים?" שאלתי ונדחפתי בין שניהן
"ספגטי" היילי אמרה לי
"הוו נחמד"
"תוציא רסק עבניות, ביל" אמא אמרה לי
"אוקיי" התקדמתי לכיוון המקרר, פתחתי אותו והוצאתי את הרסק עגבניות
הכנסתי את האצבע שלי לתוך הרסק עגבניות וליקקתי את האצבע
"אל תאכל מזה ביל!" אמא אמרה
"טוב" הוצאתי את היד שלי
"עכשיו לך תראה טלויזיה" היילי אמרה לי
"הוו באמת? מי את בכלל שתגידי לי מה לעשות?"
"אחותך" היא חייכה אלי חיוך מתוק
"אממ אבל את קטנה, ואני יותר גדול"
"אז מה" היא הוציאה לי לשון, היא הייתה כל כך חמודה.
היא הסתובבה והמשיכה להכין עם אמא אוכל.
"רשמתי אותה לאחד הבתי ספר" טום יצא מהחדר שלו, מתמתח כולו
"איפה רשמת אותה?" אמא שאלה אותו
"בברלין"
"מה? לא!" היא אמרה
"כן" הוא אמר לה
"אבל..."
"כן, אנחנו חשבנו על זה אני וביל"
"אוקיי תתחילו לדבר" היא אמרה והסתכלה על שנינו
"חשבנו על זה, שתבואי לגור אצלנו" אמרתי לה
"מה פתאום!"
"כן, אמא" טום אמר לה
"אבל..."
"לא!" צעקתי
"מה?" הם הסתכלו עלי
"בחופשים, היא תהיה אצלך"
"אוקיי ו...?"
"ותבואי אלינו פעמיים בשבוע"
"ו..?"
"שאנחנו נחזור לסיבוב הופעות פשוט תעברי אלינו ותיהי איתה"
"אוקיי" היא אמרה לי
"סיכמנו?" טום שאל
"כן" אמרנו לו
"אמא, זה מוכן לא?" היילי שאלה אותה, היא הסתכלה אל תוך הסיר
"כן" היא אמרה לה, התיישבנו בשולחן ואכלנו
טום:
גמרנו לאכול, הרגשתי עייף ורציתי ללכת לישון את שנת הצהריים שלי
"אני הולך לישון" אמרתי וקמתי מהשולחן
"למה נראה לך ?" ביל אמר לי
"למה שאני לא ילך לישון?, אני עייף" הסתכלתי עליו
"טוב נו" הוא נכנע
"לילה טוב לכם" אמרתי ונכנסתי לחדר שלי
היילי:
"אז מה אנחנו נעשה?" שאלתי אותם
"נלך לקניון" ביל צעק
"כן, באמת צריכים ללכת לקניון" אמא אמרה
"נכון, ונקנה לך בגדים" ביל אמר לי
"כן,כן,כן" התלהבתי
"טוב אז לכו להתלבש" אמא אמרה לנו, אני וביל הסתכלנו עלייה
"או שבעצם לא, אני ילך להתלבש" היא אמרה וקמה מהשולחן והתקדמה לחדרה
"את רוצה להתקלח?" הוא שאל אותי
"לא"
"אל תתבישי"
"אני לא מתביישת"
"את כן"
"שוב פעם אתה מתחיל?" הסתכלתי עליו
"חח אוקיי, אבל אם את רוצה משהו פשוט תגידי, אל תתבישי"
"בסדר" אמרתי לו וחייכתי
"פשש.. גיליתי שאחות זה יותר כיף מאח" הוא ליטף לי את השיער ועשה לי בלאגן בשיער
"לפחות גילית משהו" פירקתי את הקוקו ואספתי אותו מחדש
"לא, לא תתני לי לעשות לך משהו יפה בשיער" הוא לקח לי את הגומיה מהיד והושיב אותי על הכיסא
"לא, אני לא רוצה" אמרתי לו
"אני אומנותי"
"כן, בטח"
"טוב בואי נחשוב מה נעשה לך" הוא אמר לי והתחלתי לפחד מהצורה שבה הוא הסתכל עלי
"אוקיי אני ילך להביא את הספרי לשיער"
"לא, לא, לא זה בסדר אני מעדיפה להיות עם קוקו"
"אבל זה לא יפה"
"בשבילי זה יפה"
"רוצה אני ייקח אותך למספרה, נעשה לך משהו יפה?"
"אממ אולי"
"ביל, אל תכניס לה רעיונות לראש!" אמא צעקה לי מלמעלה
"בסדר" אמרתי לה "בואי אני יסביר לך משהו, מה שאת רוצה את יכולה לעשות כי זה לא מפריע לה"
"ו...?" הסתכלתי עליו בפרצוף מוזר
"ככה שאם תרצי להסתפר, תסתפרי"
"אבל...." הוא הפסיק אותי באמצע המשפט
"ידעתי שאת רוצה להסתפר, אל תדאגי אני ייקח אותך בזמן שהיא תעשה קניות"
"אבל ביל..."
"את לא צריכה להודות לי, זה בסדר" הוא אמר והשתיק אותי
"טוב" אמרתי לו ושתקתי
"יאללה אפשר ללכת?" אמא ירדה למטה ושאלה אותנו
"כן" ביל אמר לה וקם מהספה
"טוב אז יאללה"
"איך נוסעים?" ביל שאל אותה
"עם האוטו"
"של טום?"
"לא! עם שלי"
"אפשר לנהוג?" הוא שאל אותה
"נכשלת בטסט"
"אז מה, אני יודע"
"אם אתה היית יודע לנהוג לא היית נכשל"
"נו באמת"
"תחכה לטסט הבא אולי תצליח"
"טוב נו" הוא אמר ויצאנו החוצה, עלינו על האוטו ונסענו
-אחרי 10 דקות - בחדר של טום-
טום:
צלצל לי הפלאפון, התעוררתי ועניתי
"האלו?"
"היי טום" שמעתי קול של בת
"מי זאת?"
"לרה" היא אמרה
"שזאת?"
"אממ מרוסיה, אתה שכבת איתי"
"אה, ו...?"
"אממ... אני פה בגרמניה אצל קרובי משפחה"
"אוקיי"
"אז בא לך להיפגש?"
"בואי אלי הביתה אני לבד"
"אוקיי אני בדרך" היא אמרה לי וניתקה
'איזה מפגר אני מה אמרתי לה לבוא הנה' חשבתי לעצמי וקמתי מהמיטה, התיישבתי עליה.
צילצלתי לביל "האלו?"
"איפה אתם?"
"בדרך לקניון"
"אהה אוקיי, אף אחד לא בבית נכון?"
"כן, למה?"
"סתם"
"נו טום"
"לא משנה, ביי" אמרתי לו וניתקתי
אחרי 10 דקות דפקו בדלת, זאת הייתה היא.
ירדתי למטה ופתחתי לה את הדלת....
-בקניון-
היילי:
"אמא, אמא אני לוקח את היילי להסתובב" ביל אמר לה
"ביל, אני..." הוא הפסיק אותי באמצע ואמר "שש... אני יסדר את זה"
"לא עכשיו ביל, אני רוצה לקנות לה בגדים"
"אבל בשביל מה היא צריכה אותך, יש לך טעם טוב"
"אוקיי, אבל תחזרו מהר?" היא שאלה אותנו
"ברור שמהר" הוא אמר לה, נתן לי יד ולקח אותי לקומה השנייה של הקניון, למספרה.
"נו ביל..." הסתכלתי עליו
"אל תדאגי, זה לא מפחיד בכלל יעשו לך משהו יפה" הוא אמר
"אני לא מפחדת"
"יופי עוד יותר טוב" נכנסנו אל תוך המספרה, הוא דיבר עם הספר ואותי בינתיים הושיבו על הכיסא.
-בבית-
טום:
"למה באת לפה?" שאלתי אותה
"אתה רוצה שאני ילך?" היא שאלה , התיישבה על הספה והסתכלה עלי
"לא, התכוונתי למה באת לגרמניה?"
"דודים"
"אה הבנתי"
"כן" היא אמרה וגירתה אותי, היא הרימה לאט את החצאית כלפי מעלה
"אממ..." גמגמתי והסתכלתי על הרגל החלקה והארוכה שלה
"מה טום? תתחיל לדבר!" היא אמרה לי והמשיכה להרים את החצאית, נשכתי לי את השפתיים, רצתי לשבת לידה והתחלתי לנשק אותה.
היא התנתקה ממני והרימה את הראש, התקרבתי ונישקתי לה את הצוואר, הכנסתי את היד השמאלית שלי לתוך החולצה האדומה שלה, היא גיחכה קצת אבל זה לא ממש עניין אותי.
"בואי אלי לחדר" תפסתי לה את היד ומשכתי אותה , היא קמה מהספה והלכנו לכיוון החדר
"מה זה? למה יש פה דברים של ילדה קטנה?"
"אין ילדה קטנה!" הכחשתי
"הנה"
"לא, לא זה סתם" אמרתי ומשכתי אותה "בואי כבר"
-אחרי חצי שעה – בקניון –
היילי:
"נכון יפה?" ביל שאל אותי, הסתכלתי על המראה ולא זיהיתי את עצמי
"אממ..."
"ידעתי שתאהבי את זה" הוא אמר לי, הסתכלתי על עצמי שוב ראיתי את עצמי עם שיער קצר מדורג עד קצת מאחורי הכתפיים ועם פוני כמו של בובה.
"אבל ביל זה מוזר לי"
"את תתרגלי לזה"
"בטוח?"
"בטח"
"אוקיי אם אתה אומר"
"נכון יפה?"
"אממ.. אני חושבת" אמרתי לו והזזתי קצת את הפוני הצידה
"מה עשית לה?!!?!" אמא נכנסה למספרה וצעקה על ביל, הוא קפא במקום ושתק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
