למרות הכל אני עוד אתגבר .

ושניהם אחד מול השני עומדים .

והם לא מפסיקים להחליף מבטים .

היא משפילה מבטה והוא הולך .

היא חושבת אם לגשת ולדבר איתו ,

אך הצלצול המבשר לסיום ההפסקה עוצר את מחשבותייה .

היא עולה במדרגות לכיתתה ונכנסת .

כולם רועשים , פתקים עפים באוויר , המורה צועקת ,

והיא יושבת בשקט וראשה מונח על השולחן .

אפחד לא שם לב , אפחד .

היא מוציאה מחברת וקלמר ומתחילה לרשום מכתב .

' אז אני לא טובה במכתבים , את זה כולם יודעים .

אבל בכל זאת חשוב לי לרשום לך את המכתב הזה .

נפגעתי המון , איבדתי אותן , הכרתי אותו , הכרתי אותן ,

איבדתי אותה , איבדתי אותו , חזרתי אליהן , איבדתי אותן .

אפחד לא מקשיב מרצון , אלא מחובה .

אפחד לא מבין , את אותה ההרגשה .

אפחד לא יודע הכל , ומעכשיו אפחד גם לא ידע .

מאז מה שקרה בעיקר איתו , השתנתי .

החיים שלי השתנו , האישיות השתנתה , היחס , הכתיבה , הדיבור ,

החיוך , המבט , השמחה , הכאב .

לקחתי הפסקה מהכל , להירגע , קצת זמן לבד .

ואז הכרתי אותו ואני כ"כ רוצה אותו ,

אבל אין לי צ'אנס , אין לי אומץ .

זה לא שאני מפחדת לגשת , גם זה , אבל לא .

אני מפחדת לתת את הלב שלי שוב , ולהיפגע .

עשיתי הכל , ניסיתי הכל , אבל כלום לא הלך .

אני מבקשת ממך עזרה , תתן לי את האומץ ,

תחזיר לי תחיוך , תחזיר לי תשמחה , את המבט .. '

היא בוכה , כמו ילדה קטנה .

היא יוצאת מהכיתה , ומרוב הרעש אפילו לא שמים לב לחסרונה ,

היא רואה אותו יושב על המדרגות עם חבריו ,

היא עומדת מסתכלת בעינו , עמוק עמוק .

מסתובבת וממשיכה ללכת .

הוא מסתכל עליה , בוחן כל תזוזה , כל תנועה .

הוא קם , החברים שלו קוראים לו , אך הוא מתעלם .

היא ממשיכה ללכת וממשיכה והוא בעקבותייה .

היא מתיישבת על ספסל בחצר בית הספר ולא מפסיקה לבכות .

הוא מתיישב לידה , ואוחז בידה .

" הי " הוא אומר והיא קפואה .

זאת הפעם הראשונה שהיא נוגעת בו והוא בה ,

זאת הפעם הראשונה שהם יושבים קרוב לשני ,

זאת הפעם הראשונה שהם מדברים .

אחרי מספר שניות היא עונה לו " היי " .

" למה ילדה יפה כמוך עצובה ? " הוא שאל בחיוך .

" כי כולם צבועים , כי אני לבד , כי אני אוהבת אותך ואתה לא שם עליי " . היא אמרה ולפתע התחרטה .

" מה ? " הוא שאל מופתע .

" כולם צבועים , אני לבד , ואני אוהבת אותך . " היא אמרה שוב , בביטחון .

היא כ"כ שמחה שיש לה תהזדמנות הזו .

" יהיה טוב " הוא חיבק אותה .

היא יכלה סוף סוף להריח אותו , להרגיש אותו .

היא לא רצתה שזה יגמר , אך הם התנתקו .

הוא קירב את פניו לפנייה וחייך .

היא חייכה בחזרה , אחרי שהרבה זמן לא חייכה .

" אני אוהב אותך , אני אוהב אותך " הוא אמר והיה רציני .

" באמת ? " היא שאלה וניסתה להסתיר את חיוכה .

" כן , באמת , אני אוהב אותך " הוא אמר .

" גמאני אותך " היא ענתה .

הם נסחפו לנשיקה ארוכה , הנשיקה הראשונה .

אני אוהבת אותך . 3>

ולא , לא רע לי , נהפוכו ,

אבל סתם היה באלי לכתוב .

ומשפט לחיים -

עדיף חברה אמיתית אחת ,

מאשר מלא מזויפות .

קרן 3>

עריכה :

מישהו מגיב בשמי ,

ותוכלו לראות בתגובות שאני מגיבה לכם ,

אם זאת אני או לא -

אם יש ווי ירוק ליד השם . [: