|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2012
על הגשמה עצמית
ילד: מאז שנולדתי, כך אני זוכר
הייתי מוצלח מכל ילד אחר
את גן החובה לא הספקתי לטעום
כשהקפיצו אותי לכיתה א' פתאם.
כשסיימתי כיתה ו' כולם מחאו לי כפיים
הובלתי את הטקס, היו דמעות בעיניים!
הוריי הודיעו לי כולם גאווה
כשקבלתי צל"ש על התנהגותי הטובה.
בחטיבה הייתי הבולט בכיתה
גם חברתית גם מבריק, היתה לי שיטה
גבהתי מהר לא היו לי פצעים,
מכיתה ח' כבר היו ריבועים.
ובתיכון שהגעתי
בכיתה י' שכבתי
עם בחורה בלונדינית שבקושי הכרתי
סיימתי מהר בגרויות,
סיימתי מהר עם בחורות,
סיימתי מהר מוריד שורות.
פעם הפגנתי בעד הכיבוש,
זו המצאה של השמאל,
קשקוש בלבוש
השמאלנים האלה עוכרי ישראל
אמן אמן ילכו לעזאזל
זאת ועוד, עברתי טסט ראשון
וגם בצבא ישר עם צו ראשון
ומיד אחרי זה סיירת מטכ"ל
או שייטת או טייס, אני מקובל
רק חבל
איך הכל נפל
בתוך רגע קל
כששתיתי ונהגתי
בעודי דיברתי
עם החברה האחרונה
על הדירה בתל אביב
שאקנה עוד שנה
והפז"מ כבר דפק
אבל הלב שלי שבק
נמחק
ואינני עוד חי
אך אני שואל את עצמי,
עד מתי,
עד מתי.
|
נכתב על ידי
נימפ
,
1/5/2012 23:34
בקטגוריות אי ודאות, אמנות, אמת, בדידות, הווה, חברים, חיים, כעס, צבא, הגשמה עצמית, תאטרון, שירה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|  כינוי:
נימפ בת: 31 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
