פעם הצטערת

שלא ראו אותך

שלא הכילו אותך

פיזית

אבל ידעת

שאהבו אותך

אמנם לא ברמה רומנטית

אבל מספיק כדי שתהיי קצת

מאושרת

הרי לב גדול חייב מקום,

לא?

היום את מצטערת

שלא רואים אותך

שלא מכילים אותך

נפשית

אבל את יודעת

שזה בלתי אפשרי 

שיאהבו אותך

אם את לא מסוגלת לאהוב

את עצמך

ככה לעולם לא תיהיי

מאושרת

אז איפה הלב הגדול הזה?

הוא הוקא החוצה מתוכך

עכשיו את ריקה

רחוקה

מנותקת

ממי שאת

ממי שהיית

וכמה שאת רוצה לאהוב

וכמה שאת צריכה לאהוב

יש מי שלא מחובר לרגש

אני שכחתי איך

צריכים

(כמה שאני לבד)