Why has all the laughter ceased?
Why am I loved, only when I'm gone?
Come back in time to bless the child.
טוב, אז עוד 4 ימים נותרו לשנת 2007.
את הסיכום הממש שנתי אני אעשה באותו יום.
אבל אני מסתכלת לאחור ותוהה, אז מה עשיתי השנה?
לא אחת שנותיי הטובות, זה בטוח. 2007. מספר כל כך, תקוע.
בשבילי הוא תמיד נראהכמו מספר מעבר כזה, בין 2006 אל 2008. תמיד מצאתי חיבה לשנים במספר זוגי משום-מה.
אני חייבת להפסיק לחשוב על מה שיהיה. אני צריכה לחשוב עכשיו. מה קורה עכשיו. מה אני עושה עכשיו.
הרגע הזה לא יחזור, והוא רק יהיה זיכרון מעומעם צרוב במוחי.
Think of me long enough to make a memory.
Come bless the child one more time.

אז בסה"כ, נייטויש זה הדבר שאפשר לומר הציל את השנה הזאת.
אבל היא הייתה חשובה בחיי, 2007 הזאת.
אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה.