האם זו בדידות-
או שמא לבד?
האם הבעיה בי
או סתם רגש 
שאבד
חמק לו ברח
מתוך אצבעותיי
כמו ילד בסרט
כמו אפרוח שהלך לחפש לו
אמא אחרת

בכל - אופן,
איך שלא תגמר האגדה
אני נשארת עם אותה החידה
כמה אבנים אשים לרגליי?

אני רוצה להרגיש
באמת, בכנות
מבפנים לבחוץ
שארצה קצת למות
מבושה או מאושר
כשתקרא לי בשמי
ולא צריך כלום
רק אתה ואני
לא קשתות ופרפרים
רק שמיכת פוך בלילות
וצחוק וסרט מפגר
ביס שלוש

שנריב, נתווכח
על מי צודק ומה
שנתרגש משטויות
ונעשה טעויות
כי מותר גם לטעות
ומותר להיות
גם באי-ידיעה

אבל מי אני

ומי אתה
ומה זה כל היקום הזה

האם זו בדידות-
או שמא לבד?
האם הבעיה בי
או סתם רגש
שאבד?