היא קצת 

משוגעת

כשהראש שלה עובד דופק חזק 

ולא מפסיק

היא קצת

לא מודעת

למצבה שכל הזמן מתדרדר

הוא רק מחמיר

והיא תמיד

שומעת

קולות בתוך הראש שלה 

אומרים לה די

והיא 

לא יודעת

כמה אנשים דואגים לה

אוהבים אותה

רק העיוורון הזה

חונק הורס משמיד כל מה שהיא בונה

הדכאון הזה

מתגנב באפלה כמו חייל נחוש במלחמה

היא אחת 

שמניחה הדעת

תשאלו אותה תשמעו 

מה שתרצו

היא בתוך

עצמה טובעת

בשקרים שהיא אומרת רק

שתשמחו

העיקר שתשמחו

היא שוכחת

שהיא ילדה

היא יכולה לאכזב

היא יכולה להתקומם

היא שוכחת

שהיא אנושית

ולא רק 

קליפת 

אדם

רק העיוורון הזה

חונק הורס משמיד כל מה שהיא בונה

הדכאון הזה

מתגנב באפלה כמו חייל נחוש במלחמה

לילה עכשיו

מחשבות מתרוצצות כמו נמלים אדומות

כל שניה

בזמן

בחלל 

הן עובדות,

ולא מפסיקות,

ועוקצות

כואבות.

בוקר

מחר תזרח השמש, 

קרני האור שלה חמימות

יפתרו

בעיות

כאילו

לא

היו

מעולם.

אך מה חזק,

ויפה הכאב

כאשר הבדייה מתגלה

כמו פרח מורעל

תנסי לתקן

את השברים

משפילה את המבט לרצפה

כמה מרצפות אפשר לספור

מכמה כדורים אפשר לחמוק

תתעוררי.

החלומות הופכים למציאות,

נתקעים

בהזייה.