לילה עכשיו

מחשבות מתרוצצות כמו נמלים אדומות

כל שניה

בזמן

בחלל 

הן עובדות,

ולא מפסיקות,

ועוקצות

כואבות.

בוקר

מחר תזרח השמש, 

קרני האור שלה חמימות

יפתרו

בעיות

כאילו

לא

היו

מעולם.

אך מה חזק,

ויפה הכאב

כאשר הבדייה מתגלה

כמו פרח מורעל

תנסי לתקן

את השברים

משפילה את המבט לרצפה

כמה מרצפות אפשר לספור

מכמה כדורים אפשר לחמוק

תתעוררי.

החלומות הופכים למציאות,

נתקעים

בהזייה.

אני מביאה צער

כשאני מחליטה לעזוב

את הבית

לעבור לדרום

אני מביאה צער

כשאני לא מספרת 

שום דבר

לאף אחד סביבי

אני מביאה צער

כשאני מול האסלה

בוכה הרבה

מנסה להוציא

אני מביאה צער

כשאני במיטה יושבת

חושבת ופתאם

הכל מפחיד

אני מביאה צער

אני לא רוצה להחליט

אני רוצה להשאר

לא עוד

אני מביאה צר

כשאני רוצה דבר מה אחר

ופתאם משנה הדעה

לדבר מה נוסף

אני מביאה צער

כשאני רק רוצה להביא

לעצמי כאב

במין או באלימות

אני מביאה צער

כשהמחשבות מתאספות

כמו המון זועם

עם לפידים באופק

אני מביאה צער

כשמגרד לי נורא

ואני לא יכולה להפסיק

לקלף את עורי מעליי

להפוף חברבורותיי

מבקשת

רק להעלם

כי לא אוכל להחליט

אני כאילם

אבקש לא עוד!

לחדול, לא לפגוע

גם לא למות

ולא עוד לשמוע

לא להתקיים

ולא להרגיש

דבר

בעולם

לעולמים

אלוהים,

השתיקה

ותמיד הקולות

שניהם משגעים אותי

כמו חבל מתוח בין שני בריונים

נזרקת לפה ולשם

מה אחליט איך אחליט על מה ועם מי

לא יכולה לפגוע עוד

בבקשה,

רק אל תצלבו אותי

לא אונתי שום רע

אני רוצה בטוב

רק

די

להפסיק

לחדול