בסדר.
הבנתי את השיחה שבוע שעבר, אתם מודאגים לגבי, איכפת לכם ממני, אתם לא רוצים שאני אתמכר.
בסדר,
אז עמדתי בעונש, שבוע ללא. הבנתי אותכם.
בסדר,
אני עומדת בכל מה שאתם מבקשים ואני תמיד מסכימה לעשות בייביסיטר כשאת יוצאים במקום ללכת לישון אצל חברה שלי.
בסדר,
אני תמיד אומרת "כן" לכל מה שאתם אומרים.
מה ביקשתי, בחיי.
רציתם לסוע לסופ"ש, שאלת אותי אם זה בסדר. אמרתי כן על עוד זה לא עולה על תוכנית שלי. כי התוכניות שלי בחגים נוטות להיות מאוד חשובות.
וזה בהתחלה היה בסדר, תכננתי וזה נראה בסדר גמור.
אבל מסתבר שלא. יום אחד. יום פאקינג אחד מסכן.
בסה"כ רציתי לפגוש חברים שלי.
אבל, מה, אתם לא תרשו לבת שלכם להנות ולפגוש חברים שלה, נכון?
לא! כי הם לא אמיתיים. הם ווירטואלים.
הם סתם אנשים שהיא פגשה באיפשהיאלאפוגשת את ה אנשים האלה.
שתיפגש עם חברים אמיתיים שלה, חברים שפעם אחרונה שבדקתי, דרדרו אותי למצב שאני נכשלת ושותה.
ביקשתם אמת? תקבלו אמת.
אנשים שיוצאים פה מעשנים ושותים ולא יודעת מה, אבל הדבר האחרון שהם עושים זה באמת, לצאת ולשחק תופסת.
בחיית ראבק, אתם מצאתם את המקום הזה, אתם בניתם פה בית. Dead with it.
פעם בחודש-חודשיים כל מה שנאי מבקשת זה רק לברוח קצת, לפגוש אנשים שאני אוהבת ומאוד חשובים לי.
ונכון, פעם בתקופה מסויימת אתם רוצים לסוע לסופ"ש משפחתי, ואני לא מאשימה אותכם.
אבל טיפת התחשבות?!
ישר אתם צועקים עליי, כאילו חטאתי.
בסה"כ מה עשיתי, ביקשתי.
אבל לא, מה שנאי רוצה הוא ווירטואלי ובדיוני, קשה לכם להבין את זה.
כוסעמק, נמאס לי לפעמים מהם כלכך.