אוקי, בוא נראה... 2008.

ואי, שנה כיפית ברובה, אפשר לומר.

השתניתי הרבה, מכל כיוון אפשרי, בערך. אני לא מתחרטת על דבר שעשיתי... עם זאת, יש הרבה דברים שאינני זוכרת אותם לטובה.

מעבר לכך, למדתי יותר על עצמי... על מה אני יכולה, ובמיוחד על מה אני לא יכולה. ומשם לשאוף להעביר לרשימת ה"יכולה".

ועם זאת... 365 ימים (או 366 בעצם לא? שנה מעוברת) זה נשמע המון זמן, אבל אני זוכרת כאילו רק אתמול כתבתי את הפוסט הזה ...

 וכמה דברים השתנו ולא השתנו מאז. אז זה היה כבר שדילמות אחרות שלטו לי בחיים, דברים שנראים לי כל כך שטותיים היום. דברים שבחיים לא חלמתי שיקרו קרו, ואולי אפילו ברמות שזה אל ניתן לתאר לעצמך.

אני מניחה שאהפוך את זה כבר למנהג, "סיכום שנה" שכזה.

ינואר:

האמת, הדבר היחיד שאני זוכרת מהחודש הזה זה הסיור לירושלים. לא מיוחד, נכון, אבל אני מאוד אהבתי את הסיור הזה משום מה.

אה כן, וגם הכרתי את ווינו :)

פברואר:

פברואר זה חודש דפוק. אף פעם לא קורה בו משהו חשוב או מעניין. לכן אני די שונאת אותו.

מרץ:

לא היה בו משהו מיוחד. אני זוכרת שהיה בו הרבה בכי.

אפריל:

אוסטריה... זה מה שאני זוכרת משם. שלג. חורף. חו"ל. החיים הטובים.

מאי:

הניחוח הזה של סוף כיתה ח' שיכר אותי.

יוני:

כמעט הסוף, אבל לא. כמובן. סתם חודש נמרח. דווקא היוני לפניו היה אחד הכיפיים. טוב, יש גם כאלה.

יולי:

משהו מיוחד? שוב, לא. ואי, עכשיו כשחושבים על זה השנה הזאת נראת ריקה למדי. הו ול, כיתה ח'.

אוגוסט:

זה ממש מצחיק, אני מנסה להזכר ממש חזק מה היה שם. אה כן, נסעתי לירושלים לכמה ימים. אבל זה לא מעניין. XP

ספטמבר:

הוריי! כיתה ט'! שנה אחרונה לביזיון הזה שנקרא "חטיבת הביניים" ! D:

מעבר לזה גם נשיקה ראשונה וזה.

אוקטובר:

יאי מי! אני בת 14!

וגם הטיול בוגרת שהיה ממש כיף.

נובמבר:

אממ... זה נובמבר. זה חודש שלא קורים בו דברים (יחד עם פברואר).

דצמבר:

אפיקה!

וגם כנס ט' ^^

עכשיו בוא נראה מה היו השאיפות *השטחיותלהחריד* שלי מ2008:

עכשיו נראה את המשימות שלי ל2008:

1. מפגשים! [כל המפגשים למיניהם, שציצ, פורוםישרא.]

2. לעלות הקבצה. (אפילו 3, מה את אומרת על זה?)

3. לקבל תעודות שפויות (:

4. הופעה של MCR.

5. הופעה של ווית'ין.

6. הופעה של נייטוויש [איךז ה יצא שזה דווקא 6? ם: כמו ה6.10]

7.  נשיקה [כן, בטח D:]

8. הופעה של להקה מחו"ל שאני אוהבת :]  אפילו 2; אפיקה ופול מקרטני. (נניח שהוא להקה P:)

9. לפגוש את שארון*_______*

שאיפותיי ל2009?

1. להשלים עם עצמי.

2. להצליח להשיג באמת מטרה אישית ומטרה חברתית ובאמת להוביל לשינוי (אישי או חברתי)

3. להיות כמה שיותר כנה עם עצמי ועם אחרים.

4. להיות מוכנה לוותר, אבל עם זאת באמת לעמוד על שלי.

5. והלוואי הלוואי הלוואי, שאצליח לגרום שיהיה לי טוב.

סה"כ זו היתה שנה נחמדה.

אני מקווה שהבאה תיהיה אפילו יותר.

שנה אזרחית טובה לכולם.

יש נקודת סוף - בה מחשיבים את כל הכאוס לעבר, את הבלבול אל תוך אשליה שעברה ואת כל הגאווה אל תוך הכלום.

נקודת הסוף - כשמה כן היא, נמצאת שם ויש לשאוף לעברה, דרך חלומות, או סיוטים, או מציאות כפי שהיא.

אני מוצאת את עצמי חושבת על העבר, על ההווה, ועל העתיד. יותר מידי על האלה שסובבים אותי, ולא לחיות את הרגע.

ו"מחר" ו"בקרוב" הם ביטויים כה קלים - עם זאת, לעולם לא אגדיר אותם.

ואומר שרע ושטוב ושאולי... פשוט, אינני מסתכלת על התמונה כפי שהיא.

הינני צריכה לבוא מנקודת הסוף הזו, בה אני מגדירה את הכל, ועם זאת כלום, ולהתחיל מחדש את המציאות.

קל לומר, אין זאת? קשה לדבר. ועם זאת אין עם מי לדבר, לעיתים קרובות.

וקצת מעבר לכל הבלבול הזה - איפה אני נכנסת לכל הדבר הזה שנקרא "המציאות"?

החברה שאנו חיים בה, קצת יותר... קצת יותר מהתפיסה הרגילה.

קשה לי באמת למצוא את המקום בו זו לא רק אני - אמירה כה אגואיסטית, ועם זאת, בכל אופן, נכונה - נמצאת.

קשה לחשוב את זה, קשה להבין את זה ומעבר לכל קשה גם ליישם את זה.

"אז קח מקל, קח תרמיל,

בוא איתי אל הגליל."

כי קצת יותר מעבר לזה אי אפשר לבקש.

לא לפחות במציאות בה אני חיה.

The rudiments have always been misinterpreted during history,
Despite the good intentions of many disciples who's faithful believe was strong and unswayed.
Most leaders interpret the old words to their
Advantage in the attempt of gaining leadership and power
Over those unfortunate enough to fall under their maliciousness and manipulative ways.
This misuse of trust will forever stain the pages of history,
Echoing the exploitation and the frailty of decent
Men carried away by nurtured rancour...

""When the beautiful unreality holds out its hand  it's better not to lose yourself in blind faith ""