היום הלכתי לי בקניון. ומסתבר שאין לי כסף.(וואו זה מפתיע). חיכיתי לדני-סקסי בינתיים הלכתי בין החנויות.
מה אני עוד עושה שם בלי כסף? אני רוצה כסף. אני רוצה מיליונים. אני רוצה ה-מון דולרים. אני רוצה בעל עשיר. וזה לא שאני לא ישיג, אני ישיג. אבל כבר אין לי סבלנות. אני עוברת בקניון, בכל חנות יש לפחות 3 דברים שאני רוצה ולרוב שלושתם עולים כמו משכורת ממוצעת שלי. אם זה זוג נעליים\ז'קט.
לדעת שיש לי בגדים בארון עושה לי טוב, לדעת שיש לי כסף-עוד יותר טוב. אני רוצה המון כסף. כאילו, אם הייתי לוקחת לכל אחד מהאנשים בעזריאלי את הכרטיס אשרי שלהם לקניות. הייתי מחייכת, ואז יעבור חודש ואני ירגיש חסרת בגדים.
אני רוצה מיליונם, ואפילו מילייארדים. אני רוצה לנפנף מול אויבי עם הירוקים, ולחלק אותם לעניים (?).
אני רוצה אוטו, וורוד קטן. ואני רוצה סוף סוף חדר משלי, או אפילו דירה. לא רוצה משהו ענק. משהו קטן אבל מעוצב יפה.
אני רוצה סטודיו משלי. כזה שהרבה רקדנים מרחבי העולם יבואו לרקוד ב"E.Dance" אני רוצה שכל המשך חיי אני יבלה בסטודיו הזה. כשכולם באים דווקא אליי להגשים את החלומות שלהם.
אני רוצה חדר ארונות. אבל שיהייה בגודל של חנות. שיהיו לי ה-מון שמלות של "דולצ'ה אנד גובאנה". ושיהייה לי ספא. שאני יזמין את החברות הטובות שלי להרגע שם. אני רוצה טבח ומשרתת. אני רוצה ספר אישי.
שאני יטוס ברחבי העולם ויעשה שופינג שופינג שופינג.
אני רוצה גינה גדולה, כזאת שכל החברים יבואו להתנחל אצלי 7\24.
אני רוצה שהמשפחה שלי תפסיק לדאוג לעניין של "מאיפה להשיג כסף לניתוח הלב של יניר או לטיפול שיניים של הילדים". לא סתם טיפול שיניים אני רוצה לדאוג שיהייה להם grill מצידי.
בקיצור.
זה רק עניין של זמן.
שאני ישנה את השם משפחה שלי ל"גאידמק" או "לבייב" או "גייטס" לא חסר.
:)
בינתיים. אני ימשיך למצלר ולשתוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DancElla