והינה, שברנו לך ת'-"שיא". עברו להם 7 חודשים של שלמות ואין ספור חיוכים.
וככה אנחנו רבים, אני שונאת לריב איתך מאמי. אתה, אתה פשוט לא מבין עד כמה שאני שונאת את זה. בד"כ קשה לנו להיות בריב יותר מ... 10 דק'? אנחנו לא יכולים לכעוס אחד על השני.
אבל עכשיו...? שיניתה את דעתי לכיוון ההפוך.
פגעתה בי כ''כ, במשפט אחד אתה פגעתה בנקודה הרגישה שלי. אתה יודע אל מה אני מדברת. ואם לא: אז אתה לא מעריך את מה שאני עושה בשבילך מספיק. אתה לא מבין שאני יהפוך תעולם בשביל לראות אותך, וכן. אני יודעת שגם אתה. אבל... לא זכור לי שהייתי עושה כ''כ הרבה בשביל לראות מישהו לפחות שתי דק'. בשביל לדבר איתך לפחות 5 פעמים ביום.
וכן, נכנסתי לחובות מטורפים ואוטוטו הולך להגמר לי תקופת הזמן לשלם את הדו''ח המסריח הזה שקיבלתי כשנסעתי ממך ב1 בלילה בספיישל. ומה עוד קרה בפעם אחרת בספיישל כשחזרתי ממך. רק אתה יודע.
אני לא אומרת שאתה לא עושה כלום, גם אתה משקיע את כולך בשביל שניפגש.
וגם אם משהו לא הייה מצליח לא היינו מוותרים וממשיכים לנסות. זוכר? כל מיני מלונות וסבתות ובית של דוד?.
אבל איך שזלזלתה היום בגלל עיניין שטתותי קטן. גרם לי להבין שאני עושה טעות.
שאני נופלת לפח ושאתה בכלל לא מעריך את כל מה שאני עושה ואף מזלל.
כמה שאני אוהבת אותך. טפשון. כמה שאני אוהבת להסתכל עלייך ולנשק אותך. כמה שאתה מושלם מבחינתי. וקשה לי להעביר יום בלי מחשבות עלייך ואיך אתה מרגיש.
אני חושבת שנאלץ לסיים את זה כאן.
כי אני לא ראויה למישהו שלא מעריך את מה שאני עושה.
אני אוהבת אותך ולעולם לא יפסיק.
הייה מושלם.
עריכה*:
השלמנו :) והוא ביקש יפה סליחה 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DancElla