[זאת הנקודה בה הטקסט מתחיל. פתיחתו של פרק חדש. לדברים שייאמרו כעת תהיה חשיבות עליונה למעיין המרפרף בין הדפים בביקורתיות. הניסוח המדוייק הוא העיקרי ועל כן אקפיד עליו ככל הניתן.
עם זאת, אבקש את סליחתכם על פרצי מילים בודדים, חסרי משמעות לעתים.]
טיוטה
"החיים שלי הם עוד טיוטה.
בהרף עין ניתן לחרוץ עליהם שני קווים
אלכסוניים ובכך לאפס את חשיבותם."
ציטוטים מעברי, מדויקים כל שיהיו, לא נועדו לתאר הווה מתמשך ומשתנה.
הם הממנטו המצולק מעברי הנשכח - אני נושא אותם כקליעים בגופי ממלחמות עולם ומדפדף בהם כשאני נתקף רגשות אשם, נוסטלגיה ורעידות קצובות בברכיים הנובעות מחוסר ביטחון רגעי, בי ובעתידי.