לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מריר. 60% מוצק.



כינוי: 

בן: 36

ICQ: 191704817 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קרב אגרוף


[בראייה מאוחרת, כל מילה ומילה לוקה בחסר]

 

צופה בהם, מרחוק, חמושה בידיעות הנצחיות על מושגי הטוב והרע.

מי ידע לומר מאווי ליבם? הם הופכים את פעולותייך לצפויות ואת תעוזותייך לטבעיות. וכאשר מהלך הפגיעה-הרתיעה כובל את מהלך חייך לעמוד הזירה, הם יזרקו את המגבת במחוות כניעה. לא מאמינים ביכולתך למוטט את המוות מרגליו האיתנות - פנייך המצולקות מעידות בך.

 

עקבת, כמעט כבדרך אגב, אחרי דמות המגבת ספוגת הזיעה והדם שנפלה ללא-קול בין הסיבובים ה-17 וה-18 לחייך. לקח זמן עד שחדרה לתוכך משמעות הכניעה. קרסת אל הקרשים וראשך שמוט.

דם החל לזרום ולכסות את פנייך במעטפת קטיפתית.

הגלדים נפתחו, כי כבר לא היה להם כוח לעצור את הדם מלהתפרץ.

חסמת את הדם באצבעותייך תוך כדי שמחית אותו מהעיניים הרכות שניסו להתבונן דרך הצללים. לראות מי היה זה שבגד באמונך וזרק את המגבת...

 

מאות פנים מלגלגים ניבטו אלייך מכל מקום. פנייך שלך. מדויקים כמו ממראה וקפואים כאחת התמונות המצהיבות בהן דפדפת כשהתחלפו השנים. ישבת על המיטה עם חברים ומשפחה והתכוננת לקראת סיבוב חדש. יום הולדת אחד בשנה בו פרקת את המגנים ונתת לאחותך הקטנה לעטר אותם בכוכבי כסף נוצצים.

כרעת מאחוריה ובקול רועד ביקשת הסברים. "כמה שיותר נוצץ, יותר טוב", היא אמרה ונזיפה קלה בקולה. איך לא ניחשת זאת לבד?

"יום הולדת שמח, אחות גדולה"...

 

עינייך נפקחו מעוצמת הזיכרון. כאילו ציפית שהיא תעמוד מולך וידיה יהיו שלובות מאחורי גבה, מחביאה את שריון הפלדה המחודש ברשלנות, כשקצותיו מציצים מצידי רגליה. לא תוכלי לנחש, זאת הפתעה...

 

הבטת מסביבך. ארבעת קצוות הזירה חזרו להתמקד.

פעמון המתכת צילצל בכבדות. מבקש ממך (כמעט בגסות) לפנות את הזירה. עוד נפש בודדה עולה להילחם על חייה.

טיפסת במדרגות התלולות אל יציע הצללים. ישבת במקום פנוי, ואת המגן (כוכבי הכסף שעליו כבר כמעט התקלפו לגמרי...) דחפת מתחת למושב המרופד.

 

האחיזה מסביב למגבת התהדקה.

מחכה עם ציר הזמן לתחילת הסיבוב הבא.

מחכה להכניע את עצמך פעם אחת נוספת.

נכתב על ידי , 6/2/2008 08:39   בקטגוריות קטע  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על ההבנה הבסיסית לסיבות לקיומנו


כשהכאב מנתץ כל סיכוי להבנה בסיסית של הסיבות לקיומנו -

הפאראנויה מתעוררת,

ואיתה גם הרעידות החזקות של קור צורב.

בצירופם,

הם מורידים ביגון אל השאול את התקווה הקלושה שהסוף הטוב לא יירתע ממך כמו מאש - 

ומשאירים רק פחד לבן,

משאירים שדות אינסופיים של חוסר ודאות המתכופפת בדפוסים משתנים ברוחות השינויים הקיצוניים.

 

 

נכתב על ידי , 10/1/2008 08:12   בקטגוריות קטע  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ארון בגדים


ארון הבגדים פתוח, מואר באור הקלוש של מנורת שולחן יחידה.

אני נרתע מעט מהסטטיות הדרוכה של ערימות חולצות ומכנסיים שממתינים בציפייה ממגנטת למילוי תפקידם - בין אם בייצוגיות מרשימה של אירוע משפחתי ובין אם בפראות בוטה של מופע רוק סוער.

 

ויכוח קולני בין מכנסיים מחויטות לג'ינס קרועים (מלווה בניסיונות פיוס חסרי טעם של מכנסי בד לבנים עם שרוך פרום בקצם) גורם לי לטרוק את דלתות הארון בכעס כזה עד שהידית כמעט ומתפרקת.

 

הם משתתקים מיד.

רק סוודר צמר ישן שנשכח בחילופי העונות משמיע יבבה חנוקה.

 

 

נכתב על ידי , 1/1/2008 14:57   בקטגוריות קטע  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



239
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShy-Chi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shy-Chi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)