
לטקבק או לא לטקבק
בזמן האחרון אני שומע וקורא על ההישתלחויות באינטרנט. התגובות של הקוראים לכתבות כנראה שעוברות את גבול הטעם הטוב, שגם הוא מושג שביר ומוטה לפי הצורך.
לפי דעתי כאשר המדיה מאפשרת מקום להגיב וגם באנונימיות יחסית תמיד יהיו תגובות קיצניות, פרימיטיביות ורעות. במיוחד בנושאים טעונים וריגשיים המוצגים בצורה שמעודדת תגובות. הדבר המצחיק הוא לפעמים שיטת ההדגשה של תגובות מסוימות או ההכנסה של טוקבקיסטים מנוסים/יוצרי דעות למאגר התגובות.
כתבה חדשה בעניין -
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-271687-00.html
השיטה החדשה היא לפרסם את כתובות המייל של המגיבים.
באמת האם זה נראה כאמצעי מרתיע?.
היום יש תוכנות פריצה/טרור אשר התפקיד שלהם הוא ליצור מליוני כתובות אינטרנט ואחר לשלוח מאות מיילים במטרה להפיל שרת או אתר.
בנוסף כל טירון באינטרנט לומד להקפיץ מייל למייל אחר במטרת אישור. אני חושב שהשיטה כבר צולמה בסרט משנות ה 80 בשם "משחקי מלחמה".
כאשר אני חושב יותר על כך
כאילו עדיין חייבים לישמור על שפה מהוגנת בכתיבה. מענה ברמזים, התעיות ותרגילי לשון בנושאים קשים וטעונים ריגשית.
למה לא ניתן לכתוב כמה קללות טובות:
- בני זו... תשחררו את גילעד שליט אחרת אנחנו .......
- תוציאו את האצבע מה.... ותתחילו לתקן את .......
אחד מהשדרנים המפורסמים ביותר בעולם האוורד סטרן מעולם לא שמר את הלשון שלו בנושאים שדורשים תגובות חריפות. הוא מצלצל לאנשי ממשל ושואל אותם את כל השאלות המביכות בצורה הכי ישרה וגם פוגעת. גם בארצינו יש אנשים שכאלו, בעיתונות ברדיו וגם הטליוזיה.
השוני למה שדובר עד עתה היא לא המוחצנות, כנות והאנרגיה הריגשית בהיתמודדות עם נושאים חשובים.
העניין הוא בחיסיון הגורם התוקף/מגיב.
לסיכום
דעתי היא שאין טעם לנסות לשבור את החיסיון של המגיבים כל זמן שיש להם אפשרויות רבות להסתתר. חייבים לנקוט בשיטת ההתעלמות מטרולים במיוחד כאשר מנהלי האתרים מאפשרים לתגובות כאילו להישאר.
למי שלא מכיר את האוורד סטרן
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%9F
הינה כמה קטעים:
http://www.sirtonim.com/index.php?tag_id=2771
http://www.woot.co.il/2008/01/10/%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F/