סממנים חיצוניים, האגו ויחסים

האם החברה שלנו דורשת הקצנה של סממנים חיצונים?

בתחום המיני – מבנה גוף ולבוש של גברים ונשים

בתחום הדת – דתיים חילוניים ודתות אחרות

בתחום המצב הכלכלי – עניים ועשירים

האם אנו מחויבים להציג את המצב שלנו?

האם זה פשוט הצגה של מצב כלכלי או נתוני סף להגדרתנו הפנימית.

לפעמים אני נתקל בתגובות באינטרנט שפשוט מדהימות אותי ברמת האבחנה שלהן.

הינה אחת של -   http://cafe.themarker.com/user/289723/   מקפה דה מרקר

"אני אעדיף גבר עם רכב ישן, אבל שניכר בו שהוא שומר עליו היטב מאשר גבר שמתייחס לרכב חדש ונוצץ ככל שיהיה שזוכה ליחס של כלאחר יד (כי גרוע? מתקלקל-מחליפים!) .

איך אמרה המורה שלי בכיתה א?

"זה לא המה זה האיך"

כי אם הוא עם השעון הכי אופנתי והרכב הכי חדש- מה זה אומר על היחסים שלנו? שהוא יחליף גם אותי במודל חדש יותר כש"אתיישן"? מעדיפה לראות גבר שמשקיע בקיים מאשר אחד שעסוק ברדיפה אחרי רושם חיצוני והדבר הבא.

אני חושבת גם שגבר שהיה מגיע לדייט עם בגדים ממותגים, רכב יקר מאוד ושכולו צועק "אני מליאן!" היה מרתיע אותי בגלל הבדלי המעמדות.

אני מעדיפה גבר שקרוב אלי במעמד הכלכלי/חברתי כך שהתקשורת תהיה בגובה העיניים ולא צד אחד שמפרנס והופך את הצד השני לתלוי בו.

במקרה כזה - אכן שני בני זוג יכולים להעצים זה את זה כלכלית ולאפשר ביחד אורח חיים מרווח יותר מאשר כל אחד היה מאפשר לעצמו לבד. (כמו, למשל, במקרה שלי. שנינו משלמים היום קצת פחות שכר דירה ממה שהיה כשחיינו כל אחד לבד, אבל גרים בתנאים הרבה יותר טובים)"

בזמן האחרון אני קורא נושאים רבים בפסיכולוגיה לדוגמה "האגו"

האגו

האגו הינו המבנה הנפשי שאחראי על המציאות בעולם. הוא אחראי לראות מה מאפשר ומה מונע את הסיפוקים של הצרכים והדחפים שלנו.

אחת הפונקציות החשובות של האגו הוא עיכוב התגובה. תפקיד האגו הוא להשקיט את החרדה, להתייחס אליה באופן שקול והגיוני. היכולת לנהל דיאלוג עם המציאות, לזהות מה נמצא במציאות החיצונית ומה בפנימית, להבדיל ביניהם כל אלו הם מדאגותיו של האגו.

כאשר אני חושב על אותם מתמכרים לסממנים חיצונים וממש אפשר לקרוא לזה התמכרות. אני מבין גם את חלק מהתופעות הפיזיות והנפשיות.

האם יש בהתמכרות הזו לסממנים חיצוניים פגיעה באגו? יצירת פער בין המציאות החיצונית לבין המציאות הפנימית.

ומי מבינם מוכתבת ע"י החברה.