לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על אהבה, רוחניות וחיפוש משמעות


הי הייתי רוצה לפתח את הנושא כך שכל אחד שיכנס לבלוג ימצא את עצמו חושב ומהרהר במשמעות חייו והאם בכלל יש כזו בהצלחה לכולנו

Avatarכינוי:  ליבי2

בת: 49





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לשמו נקשרו אגדות אין-ספור-רבי שמעון בר יוחאי


"האדרא רבא" היא מערה הממוקמת בין מירון לצפת

 

הוא נולד וגדל בגליל. עוד בילדותו הוא נבדל במידה ניכרת משאר בני גילו. שאלות כגון "לשם מה אני חי?", "מי אני?", "ואיך בנוי העולם?" ניקרו במוחו ולא נתנו לו מנוח. סיפורו של רשב"י
 

רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) חי באמצע המאה השנייה לספירה והוא אחת מדמויות המופת בהיסטוריה האנושית.

רשב"י היה תנא (כינוי לחכם שחי בתקופת המשנה) בן הדור הרביעי, תלמידו המובהק של רבי עקיבא, אחד מגדולי חכמי התלמוד, מחלוצי הקבלה ומחברו של ספר הזוהר.

 

לשמו נקשרו אגדות אין-ספור והוא מוזכר אלפי פעמים בתלמוד ובספרות המדרש. הוא התגורר בצידון, בבית פאגי ובמירון, ואת ישיבתו ייסד בתקוע שבגליל המערבי.

 

רשב"י נולד וגדל בגליל. עוד בילדותו הוא נבדל במידה ניכרת משאר בני גילו. שאלות כגון "לשם מה אני חי?", "מי אני?", "ואיך בנוי העולם?" ניקרו במוחו ולא נתנו לו מנוח.

 

באותן שנים החיים בגליל היו קשים מנשוא. הרומאים רדפו את היהודים וגזרו עליהם גזירות קשות. אף על פי כן וחרף איסורי הרומאים, התעמק רשב"י בתורה וניסה לעמוד על משמעותה הפנימית. הוא עסק בה ימים כלילות מכיוון שהרגיש כי מתחת לסיפור המקראי טמון רובד עמוק ונסתר, ובו המענה לשאלותיו.

לקטע המלא...
נכתב על ידי ליבי2 , 21/7/2008 20:29   בקטגוריות אור, זוהר, חופש בחירה, חופש, חכמה, פנימיות, קבלה, רוחניות, רגעים קטנים של אושר, רשב"י, שאיפה, שלמות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של כינוי ליבי2 ב-23/7/2008 23:07
 



ישראל מחפשת אהבה - הגיע הזמן שהיא גם תמצא אותה.


 

בשבוע הספר שהסתיים במוצ"ש האחרון, עברה לנגד עיניי החברה הישראלית כולה, על כל פניה, גווניה ומגדריה.

בשבוע שהסתיים לפני ימים ספורים עמדתי, יחד עם רבים מחבריי, מאחורי דוכן "קבלה לעם" למכירה, ובעיקר לחלוקה במתנה את ספרי חכמת הקבלה המקורית.

 

אם הייתם מבין מאות אלפי הישראלים שהגיעו השנה לשבוע הספר, לא יכולתם לפספס אותנו. עמדנו שם מחייכים, אדיבים, אוחזים בביטחון בחכמה עתיקה בת חמשת אלפים שנה שאיחדה את עם ישראל בעבר, ועודנה מוכנה לעשות זאת גם היום. ואתם באתם בהמוניכם.  


 

צעירים ומבוגרים, גברים ונשים, צברים ועולים חדשים, חרדים וחובשי הכיפות הסרוגות לצד חילונים מבטן ומלידה. משפחות שלמות פגשו בספרי הקבלה. ההורים מצאו ספרים שהעלו ולראשונה גם התיימרו לענות להם על השאלה הפשוטה `בשביל מה אנו חיים`, והילדים נהנו מכל הצצה באגדות ומשלים קסומים שהמשילו המקובלים. רבים פתחו את ספרי הקבלה בציפייה, הערכה ועם ברק בעיניים, והספרים האירו להם בחזרה. 

לקטע המלא...
נכתב על ידי ליבי2 , 11/6/2008 19:12   בקטגוריות אהבה, אור, איחוד, ישראל, השקפה, התפתחות, זוהר, חופש, יופי פנימי, מסע, שבוע ספר, קבלה, רוחניות, שאיפה, שלמות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלב עכשיו?


הר של גבינה ואהבה

 

"מלכה, את שומעת?"

"שומעת".

"תיקני ארבעה גביעי גבינה לבנה של קילו, שמונה שמנת מתוקה, שלושה קילוגרם גבינה צהובה, עשרים שמנת חמוצה..."

"תיקי, השתגעת? מה קרה? פרצה מלחמה?"

"לא, מלכה. למה את תמיד כזו פסימית? בסך הכול מתקרב חג שבועות..."

שתיקה ארוכה.  


 

אחרי שעה

"תיקי, הלו? אני בקופה. תגידי, לעשות תשלומים?" מלכה קנתה כמעט את כל מוצרי החלב שהיו על המדף. מוצרלה, גאודה, מאודה, מעושנת, מעוצבת, משולשת, מתובלת ורכה... יוגורט, דנובה, דנונה, גיל וגילה ופרילי ודני ומי לא. היא הגיעה הביתה מתנשפת, הטילה את גופה המיוזע על הספה, ואמרה: "אני חייבת לדעת למה אוכלים גבינה בשבועות". ראיתי שאם לא תימצא לסוגיה זו תשובה, אין מצב שהיא תמשיך בשגרת חייה. ניסיתי להסיח מעט את דעתה ואמרתי לה: "מלכה, את רוצה לעצב ולתכנן איתי את התפריט לערב שבועות? תיראי, זו הזדמנות לבלינצ`ס וצימעס ו...." "די" היא פלטה "עד שאני לא יודעת למה – אני לא זזה!" 


 

אחרי שש שעות

"מלכה, בואי הכנתי לשתינו קפה משובח. בואי נשב קצת, אולי נזמין את שולי השכנה, היא יודעת הכול, אין קורס שהיא לא עברה, היא בטוח תדע משהו על הגבינות ועל שבועות." מלכה הרימה אלי עיניים משתאות וספקניות ואמרה: "טוב, תיקי. קראי לשולי". 

שולי נכנסה בצעדיה הקצביים, מאופרת, לבושה, כאילו הולכת למסיבה. אצל שולי תמיד זה כך. אף פעם לא תתפסו אותה לא מוכנה. מוכנה פשוט להכל. יש לה "לוק" של כוכבת. תמיד טיפ טופ, תמיד אומרת את הדבר הנכון בזמן הנכון, תמיד מחייכת כשצריך. זאת שולי. והיא הייתה תקוותי האחרונה.  

לקטע המלא...
נכתב על ידי ליבי2 , 8/6/2008 15:22   בקטגוריות אהבה, אור, מתן תורה, פנימיות, שבועות, שלמות, מאכלי חלב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
3,119
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לליבי2 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ליבי2 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)