כינוי:
ליבי2 בת: 49
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: ..
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
ארקדי דוכין

הקבלה מראה לך מה קורה מסביבך
והשבוע: ארקדי דוכין
המדור היחיד שהמרואיין לא יכול לטעון בו "דברי הוצאו מהקשרם, הכתב שיבש אותם" המוזיקאי מציג לעצמו ציטוטים משיריו ומנתח אותם ברגישות
"למעלה גבוה, יש מי ששומע/ צעקה של איש קטן/ על הארץ, למטה, איש בלי נצח ששכחת/ מבקש רק עוד קצת זמן" (איש בלי נצח", 1991)
בגיל 30 עברתי סוג של התמוטטות עצבים. הייתי בן אדם שלא שאל שאלות, שחשב שהוא יודע הכול. בטוח מאוד בעצמו, בן אדם שהתחבא מאחורי היצירה, ומתוך זה התמוטטתי. ואז הגעתי לסוג של תובנה שאני לא יודע כלום, וחיפשתי תשובות כי היה לי לא טוב בחיים.
הלכתי לטיפול פסיכולוגי, ובזכותו שיפרתי מאוד את ההרגשה. זה עזר, וזה עוזר עד היום, אבל זה לא השתיק את השאלת שהתרוצצו בתוכי - מי אני? בשביל מה כל הסיפור הזה של החיים? מה התכלית? וכן הלאה.
- "יש לי חדר משלי/ ובחדר יש אור/ זה כרגע לא אני/ או אני בשחור" (חדר משלי", 1995)
ניסיתי כל מיני דברים, בודהיזם ושיטות המזרח, שוטטתי באינטרנט, ושום דבר לא תפס אותי. אחד הדברים החזקים שנחשפתי אליהם הוא קבוצת אנשים שמכורים לאוכל. אחד העקרונות שלהם הוא לעזוב, להשאיר את השליטה בידיים של כוח עליון, של אלוהים. המונח הזה הרתיע אותי מאוד. לא הבנתי אותו, וזו גם אחת הסיבות שגרמו לי לא להתמיד ולהתמסר עד הסוף, אבל לאמת יש תכונה מעצבנת כזו, שברגע שאתה פוגש אותה אתה לא יכול לברוח. אחר כך התחלתי לראות איך דווקא במקומות שיש לי התנגדות אליהם, דווקא שם יש משהו שאני צריך.
לקטע המלא...
|
נכתב על ידי
ליבי2
,
28/7/2008 19:20
בקטגוריות אהבה, אמנות, גילוי, דור, הסטוריה, השקפה, התפתחות, זולת, חופש, יופי פנימי, מוסיקאים, מסע, מציאות, משבר., פנימיות, קבלה, רגעים קטנים של אושר, רוחניות, שאיפה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
הסמים

מתמכרים לסם החיים
בכתבה הקרובה לא נספר לכם על נרקומנים שמזריקים הרואין בסמטאות אפלות. גם לא נדבר על איזו "בעיית סמים" אמורפית, או נפנה אצבע מאשימה לעבר הנוער "המקולקל", כפי שנוהגים לעשות רשויות הסמים או גופי החינוך המנותקים מן המציאות. כך יישאר לנו מקום לספר לכם על כל מה שתמיד סיקרן אתכם בנושא הסמים הקלים, מהזווית שמעולם לא הזדמן לכם לשמוע
ביטים רבים קרעו את הרמקולים העוצמתיים של מערכות הסטריאו במכוניות, מאז שמאיר אריאל שר בערגה על "זרעי קיץ שנישאים ברוח". בימים ההם, הסמים הקלים היו נחלתם של קיבוצניקים מגודלי שיער, מתנדבים שהגיעו מחו"ל או צעירים תמימים שנתקלו בתופעה במקרה בטיול למזרח.
אבל מאז, כאמור, מים רבים השקו את שדות הפרג הנצחיים. ומי מכם שבחר עד אתמול לטמון את ראשו בחול, כדאי שיתבונן בנתון הבא: בישראל 2008 ההערכות הרשמיות מדברות על קרוב למיליון ישראלים שמשתמשים בסמים קלים. כדי להמחיש זאת, תחשבו שאחד מכל שישה ישראלים שאתם פוגשים ברחוב, בעבודה או בסופר - מעשן סמים...
"מה נעשה, שהדור שלי עקום כזה..." (להקת "הדג-נחש")
המספרים אכן מדהימים. אבל כדי להבין שתרבות הסטלנות בישראל נמצאת בעלייה נינוחה ושלווה, לא צריך להיות חוקר מעמיק. מספיק לפתוח עיתונים...
מפכ"ל המשטרה החדש, רב ניצב דודי כהן, הכריז עם כניסתו לתפקידו, שהמשטרה תפסיק להעמיד לדין משתמשים בסמים קלים. ואילו הרשות למלחמה בסמים, הגוף הממשלתי שאמון על הנושא, ועל יעילותו נדבר בהמשך, יצאה כדרכה בקודש בהצעה לגמרי לא מעשית - לערוך בדיקות שתן בבתי הספר כדי לאתר משתמשים בסמים.
והמשתמשים?
קרוב לוודאי שאם תנסו לזהות אותם ברחוב, לא תגלו שום סימן שיסגיר את עיסוקם בשעות הפנאי. וזו חלק מן הבעיה. אין קבוצת אוכלוסייה, מגדר ברור או מאפיין טיפוסי של מעשן סמים קלים. להיפך, לצד השירות בצה"ל, וכנראה שאפילו יותר ממנו, זו התופעה שכ-ו-ל-ם שותפים לה בחדווה.
עורכי דין, אנשי היי טק מצליחים, קצינים בצה"ל (גם בכירים), סטודנטים משכילים, אומנים, פועלים פשוטים, בעלי משפחות ורווקים. אנשים קשי-יום, חובבי טבע, תושבי ת"א, תושבי הדרום וגם תושבי ערי השרון המבוססות, יישובי הצפון המופגזים ועיירות הפיתוח. מקומו של איש לא נפקד. כולם כאחד שותפים לחגיגה, ומצרפים לשגרת יומם (הרצינית בדרך כלל), בסופו של יום או בסוף השבוע, סיגריה מגולגלת, או שתיים.
לקטע המלא...
|
נכתב על ידי
ליבי2
,
24/6/2008 18:44
בקטגוריות סמים, גלולות, אלימות, דור, הנאה, הרגשה, השקפה, התפתחות, זולת, חופש, חינוך, ילדים, מהפכה, מציאות, משבר., נטיות, נצחיות, עבריינות, רגעים קטנים של אושר, שאיפה, רוחניות, קבלה, שליטה, שלווה, שלמות, תורשה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
המקובל רבי שמעון בר-יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), היה מחברו של "ספר הזוהר" במאה ה-2. זהו הספר החשוב ביותר בקבלה ונחשב לספר היסוד העיקרי. רבי שמעון בר-יוחאי חי בתקופה שבין התלמוד ו"הזוהר" ונחשב לחוקר גדול של הטבע שלנו ושל העולם העליון. הוא גם נמנה עם החשובים שבחכמי התלמוד, והוא מוזכר בתלמוד כ-4000 פעמים. הוא שלט הן בשפת התלמוד והן בשפת הקבלה, בעזרתן הוא תיאר את מערכת ההנהגה העליונה, הנסתרת מאיתנו: אילו עולמות רוחניים ואילו כוחות כלולים במערכת הזאת, איךנולדים בה כל מאורעות ההווה והעתיד, כל החידושים וההתהפכויות, איך הם יורדים משם לעולם שלנו, ובאיזה אופן הם מתגלים בו, בהתלבשותם בחומר של העולם הזה.
ב"ספר הזוהר" מוסבר מהם המעשים שלנו, אשר בעזרתם אנחנו, מלמטה, משפיעים על כלל העולם. רבי שמעון בר-יוחאי היה המקובל הראשון שתיאר איך המחשבות שלנו, התגובות שלנו על מהשיורד אלינו מלמעלה, עולות בחזרה לעולם העליון, פועלות בו, וכך משפיעות על התפתחות המאורעות העתידים לרדת אלינו. "ספר הזוהר" הוא דבר כה יקר לנו, כי הוא מקיף את כל ההתפתחויות האפשריות לאורך כל היסטוריה האנושית.
לפני שרשב"י החל בכתיבת הספר, הוא הקים סביבו קבוצת תלמידים, כך שכל נשמה של כל תלמיד ותלמיד היתה תואמת למדרגה רוחנית מסויימת בעולם העליון. בסך הכל הם היו תשעה והוא עצמו העשירי. התחברותם לנשמה אחת, היתה בהתאמה מלאה למבנה שלם הקיים בעולם הרוחני, הנקרא "עשר ספירות".
לקטע המלא...
|
נכתב על ידי
ליבי2
,
15/5/2008 21:48
בקטגוריות אהבה, אחדות, איחוד, אנושות, רשב"י, גאולה, גשמיות, הסטוריה, השפעה, התפתחות, חופש, חופש בחירה, יופי פנימי, ייחוד, ישראל, מדע, מהפכה, מודעות, מציאות, משבר., נצחיות, עבר,הווה ועתיד, עומר, עם, פנימיות, קבלה, רוחניות, שאיפה, שלמות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של כינוי ליבי2 ב-21/5/2008 21:22
|
דפים:
|