לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על אהבה, רוחניות וחיפוש משמעות


הי הייתי רוצה לפתח את הנושא כך שכל אחד שיכנס לבלוג ימצא את עצמו חושב ומהרהר במשמעות חייו והאם בכלל יש כזו בהצלחה לכולנו

Avatarכינוי:  ליבי2

בת: 49





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

החופש הגדול


ממה בדיוק אנחנו לוקחים חופש?

בלוז לחופש הגדול

הקיץ בעיצומו, השמש קופחת ואנחנו כמהים לקצת חופש. מחפשים לאן לברוח? תנו לנפש שתבער! חפשו מענה לשאלת הקיום הטבעית שבתוככם, ואתם בנתיב הבטוח המוביל אל החופש

"יוצאים לחופש!" הכריזה עדי הקטנה וחיוך שובב נמתח על פניה המנומשות.

"יוצאים לחופש!" שאג תומר אחיה בן העשר, את קריאת הקרב המסורתית שמאחדת מיליוני ילדים עם תום שנת הלימודים, ומתח בהתרגשות את חזהו הקטן.

 

"יוצאים לחופש", הפטיר באדישות, אסף, הבכור, מעל מסך המחשב. כמו רוצה להגיד: "בגיל ארבע עשרה המופלג, אני כבר לא מתרגש מכלום, ובטח לא מהחופש הגדול".

 

"כן, יוצאים לחופש", נאנחה האם, ומול עיניה חלף לו התסריט שצפוי לה בחודשיים הבאים.

"בנוסף לתיזוזים היומיים והמתישים של עבודה-הסעות-בית-משפחה, אני אמורה להסתדר עם שלושה ילדים נטולי בית ספר ושיעורי בית, שכל מעייניהם נתונים לאיך להעביר את החופש מבלי להשתעמם", היא חשבה לעצמה, "ואם זה לא מספיק, אז כל החגיגה הזאת מתנהלת בטמפרטורה אופטימאלית של ארבעים מעלות בצל".

חופש על הפרק

וכך, שבועיים מאוחר יותר, מצאנו את עצמנו ארוזים לשבוע. שלוש מזוודות עם בגדים, סנדלים, כפכפים למקלחת, שלושה ילדים צוהלים ושני הורים מודאגים. "יוצאים לחופש" - הטקס המסורתי שמלווה אותנו מדי שנה, עומד להתחיל.

"איך את קוראת לזה? חופש?" שאלתי אותה שטוף זיעה כשסיימתי להעמיס את הרכב, "חופש ממה בדיוק?", המשכתי "בשבילי, גם שבוע בלי לרחוץ כלים ולעשות כביסה, הוא חופש", לא איחרה התשובה להגיע. "סוף סוף יהיה לךָ קצת זמן להיות עם הילדים, לפני שהם מתחתנים ..." היא לכסנה אליי מבט.

 

אז, לכבוד הקיץ שהגיע והביא איתו בעסקת חבילה את החופש הגדול, ולרגל עונת החופשות שפוקדת את מחוזותינו בחודשים אלה ממש, בחרנו לבחון כמה שאלות מהותיות בעניין החופש, מנקודת מבט קבלית:

ממה בדיוק אנחנו לוקחים חופש? האם אנו באמת חופשיים? ומהי הדרך המובילה אל החופש?

רכבת אל החופש

חופש הביטוי, חופש הדת, חופש המידע, חופש הדיבור, חופש היצירה, חופש אקדמי, חופש העיתונות, יום חופש, לוחמי חופש, אפילו בהמנון הלאומי אנו שרים "להיות עם חופשי בארצנו". סוגים רבים של חופש קיימים לכאורה בעולמנו, ובכל זאת, כל אחד מהם הוא חלקי, רחוק מאוד מהמושג השלם של החופש, זה שאליו כולנו נכספים. מהו חופש שלם? חופש אמיתי? האם הוא בכלל קיים?

 

הקבלה מסבירה שכן, רק שהוא שונה מאוד מזה שאנו רגילים לחשוב עליו.

במקרים רבים השאיפה שלנו לחופש מתבטאת בחיפוש מפלט מהשגרה ומטרדות היומיום. אנו רוצים להשתחרר מהמועקה, מהלחצים, מהבוס בעבודה, מהחובות בבנק, לברוח מהמצב המדיני, הביטחוני, הכלכלי בקיצור, להתנתק קצת מהחיים, להתאוורר. אבל אם נעצור לרגע ונהרהר בדבר, עולה השאלה, ממה אנו מתאמצים כל כך להתנתק? אולי אפשר לבנות את חיינו אחרת, כך שלא נצטרך לברוח מהם אל החופש?

 

מי קבע שאנו צריכים לעבוד קשה כל השנה, לחסוך כסף, ולקנות איזה דיל לחופשה בטורקיה, רק כדי לזכות בחופש מדומה ובכמה רגעים קטנים של חסד?

 

ובינינו, הרי תמיד משהו לא מסתדר כמו שרצינו. פעם זה בית המלון שמתפקשש, בפעם אחרת החברים שמאכזבים, או הילדים שבדיוק החליטו להיות חולים...

מהר מאוד אנו מתאכזבים ומגלים שזה לא ממש מספק, ובטח לא מה שציפינו לו. וכל זה עוד לפני שהזכרנו, שבמהלך תקופת החופשה הקצרה, אנו נמצאים בחרדה על כך, שהנה, עוד רגע היא תסתיים ונצטרך לחזור לחיים האמיתיים.

חופשי זה לגמרי לבד

חכמת הקבלה קובעת שהאדם בעולמנו אינו חופשי כלל. הוא לא בחר לאיזו משפחה להיוולד, וגם לא השפיע על מגוון התכונות והכישורים שקיבל עם לידתו.

 

כשהוא גדֵל, הוא מושפע באופן מוחלט מהוריו, ממוריו ומהמחנכים השונים בחייו. בשנות בגרותו, מכתיבים לו כלי התקשורת והחברה שסובבת אותו את הכול: מה ללבוש, מי להיות, למה לשאוף, איך לחשוב, מה לאכול, את מי לאהוב, מה נכון ומה לא. אפילו אידיאלים של יופי או כיעור, קודים של התנהגות ודיבור, כולם נקבעים עבורו על ידי החברה.

 

למעשה, האדם אינו בוחר כיצד לחיות את חייו, אלא פשוט מבצע אותם. הוא מנווט אותם על פי מערכת חסרת פשרות של חוקים שאחרים קבעו לו, ומשתדל ללא הפסקה לרַצות את החברה שסביבו.  

על פי הקבלה, האדם הוא מעין תוצר המורכב משילוב של תכונות וכישורים טבעיים שקיבל בעת לידתו (הגֶנים שלו), ומהשפעתה של הסביבה שבה הוא חי. אלה מכתיבים את ההתנהלות של חייו, כובלים אותו ולא מאפשרים לו להשתחרר באמת.

מפסיקים לברוח

הקבלה מסבירה שגם "תרבות הפנאי" המפוארת שפיתחנו, מקורה בבריחה מהתמודדות עם שאלה קיומית המפעמת עמוק בתוכנו - "לשם מה אני חי?"

 

אנחנו מעמיסים על עצמנו אינספור פעילויות, בולעים בשקיקה טונות של אינפורמציה שלא נחוצה לנו, בוהים שעות ארוכות במסך הטלוויזיה, גולשים באינטרנט, צופים בסרטים, מבקרים בהצגות, ומה לא?! והכול, כדי להסיח את דעתנו, ולהימנע מהתמודדות עם השאלה אודות מהות החיים.

 

זוהי גם הסיבה שאנשים רבים חוששים "להישאר לבד עם עצמם", ללא טלוויזיה, רדיו, עיתון, או משהו אחר שיעסיק את מוחם וליבם, שמא ייאלצו להתמודד פתאום עם אותה שאלה קיומית.

אבל הקבלה מסבירה שזה לא חייב להיות כך. שינוי קטן יכול לגרום לחיים שלנו להיראות לגמרי אחרת - כמו חופשה מתמשכת וחסרת גבולות, שההנאה ממנה רק הולכת וגוברת מרגע לרגע.

 

איך עושים את זה?

מתחילים בהחלטה אחת קטנה - להפסיק לברוח.

לאחר מכן, פותחים את הלב ומאפשרים לשאלת הקיום הטבעית שחבויה בו, לפרוץ לחופשי. דווקא המענה לשאלה זו טומן בחובו את המפתח לעלייה על נתיב לחיפוש אמיתי של החופש הנצחי.

נשמת אדם תלמדנו

רק כאשר האדם יוצא לאוויר העולם הרוחני, הוא מגלה את החופש האמיתי. שם הוא יכול לבנות לעצמו מקום חדש, ללא לחצים או ערכים שמוכתבים על ידי החברה או מערכות תקשורת ופרסום מתוחכמות שמפעילות עליו מניפולציות. שם הוא יכול לראשונה להיות אדם. האדם שהגיע להשגה רוחנית נעשה חופשי מפני שהוא יוצא לממד שבו הוא פוגש את הכוח העליון - מערכת חוקים שאינה מגבילה אותו, ונמצאת מעבר לזמן, למקום ולתנועה. היא מאפשרת לו להתפתח ולעצב את עצמו בדמות הבורא. המקובלים נוהגים לומר: "נשמת אדם תלמדנו".

 

כדי להגיע אל החופש איננו צריכים לטפס על איזה הר, להרחיק עד קצה העולם ואפילו לא לברוח מהעולם הזה. כל שעלינו לעשות הוא לאפשר לשאלה הפנימית שבנו להתעורר ולהוביל אותנו לחיפוש אמיתי. אז תתגלה בפנינו הדרך, ייפתחו הספרים הנכונים ויהיה לצדנו גם המורה שיוביל וידריך אותנו בדרכנו אל החופש.

 

 

חופש הבחירה - תכנית

המוקדשת לחופש

 

 

 
נכתב על ידי ליבי2 , 29/6/2008 19:41   בקטגוריות חופש, אהבה, הנאה, הרגשה, השקפה, חופש בחירה, חכמה, מהפכה, מודעות, מילוי, מסע, רגעים קטנים של אושר, רוחניות, שאיפה, שלווה, שלמות, תענוג  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גלייי [: ב-22/7/2008 10:45
 



שבועות שמח


 

חג שבועות שמח!

 

 חג שבועות נקרא גם חג מתן תורה. אולם, מתן תורה אינו אומר קבלת תורה... מדוע נקרא חג שבועות בשם חג מתן תורה ולא חג קבלת תורה? מה בדיוק אנחנו חוגגים?
מהו תיקון ליל שבועות, ולמה ליל שבועות מכונה גם ליל הכלה?

 

חג שבועות – מה אנחנו יודעים עליו

חג שבועות – חג המסכם את ספירת העומר. זה הוא אחד החגים החשובים ביותר ביהדות, אחד משלשת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות.

סופרים שבעה שבועות מהיום השני של פסח, וביום החמישים מגיעים לחג שבועות, המכונה גם חג מתן תורה

על מה החגיגה? למה נשארים ערים במשך ליל השבועות? ומי זו הכלה המיסתורית של ליל שבועות?

אז נתחיל מהסוף...

 

חג שבועות - הסיפור הקבלי

"רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה, בלילה שבו הכלה, שהיא מלכות, מתחברת בבעלה"

(ספר הזוהר, הקדמה)

...כך פותח מחבר ספר הזוהר את המאמר "לילא דכלא" (ליל הכלה) אותו נהוג לקרוא בליל שבועות. זה הוא רמז לכך, שאין מדובר רק בכלה, אלא ב"הכלה, שהיא מלכות".. ומלכות מתחברת בבעלה.. מהי משמעותה של המילה "מלכות", ואם הכלה היא מלכות, אז מי זה בעלה?...

 

  נא להכיר - הכלה והחתן של ליל שבועות

בסיפור "לילא דכלא" , נראה, שמסופר על חברים שמסייעים לכלה להגיע לליל חתונתה, אולם למעשה, מסביר הזוהר בשפתו הציורית ובערמומיות על משהו אחר לגמרי...
 
נדמה, כי בסיפור משתתפות מספר דמויות מרכזיות, אך בפועל ישנו רק גיבור אחד – אדם אחד, וכל הדמויות מסמלות מצבים שונים בהתפתחותו הרוחנית
 
  • הכלה מסמלת את כלל הנשמות
  • החתן מסמל את האור העליון, אור הממלא את כל המציאות, המכונה בורא (בוא וראה)
  • החברים אלה המסייעים לחיבור בין הכלה להחתן
  • הלילה מסמל את החושך, כלומר מצב בו האדם עדיין אינו מרגיש את האור העליון

מלכותכלל הנשמות, וכשהנשמות מאוחדות ברצון משותף לגילוי העולם העליון (הבורא) "כאיש אחד בלב אחד", הן מושכות את האור העליון, והן נקראות כלי (הכלה).

 
לקטע המלא...
נכתב על ידי ליבי2 , 5/6/2008 21:22   בקטגוריות אהבה, אור, איחוד, שבועות, מתן תורה, התפתחות, חופש בחירה, יופי פנימי, ישראל, מציאות, פנימיות, קבלה, רוחניות, שלמות, תענוג  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משיכה פראית אל התגלמות האהבה


 

מראה מראה שעל הקיר מי היפה בכל העיר?

מראה מראה שעל הקיר מי היפה בכל העיר?

 

אילו רק יכולנו להשתחרר ממעטפת המייק-אפ, האפילציה, הפדיקור-מניקור ולהשיג יותר אמנציפציה. להיות יפהפייה הורסת בכל שעה, ואם אפשר לנצח נצחים. נשמע לכן מתאים?

 

אחד הדברים היותר מבאסים זה "לדפוק הופעה" הורסת (שנושקת לסכום בן שלושה אפסים) לאירוע יוקרתי, ואחרי רבע השעה הראשונה לגלות שלושה כתמי שמן עגלגלים בפרונט של השמלה העשוי סאטן אפור ותחרה. לכי תעבירי ככה את שלוש השעות הבאות, ובכל פעם שמישהי תעיר לך (רק נשים מעירות על כאלה דברים), תעשי את עצמך כאילו גילית את זה בפעם הראשונה: "וואו! אוי! ממה זה? זה בטח מהדג מלוח שהיה ... (ואז לצחוק בביטול) טוב תגידי, מה נשמע?"


 

לקטע המלא...
נכתב על ידי ליבי2 , 23/3/2008 21:52   בקטגוריות אהבה, הרגשה, השקפה, חופש בחירה, מילוי, מציאות, נצחיות, פנימיות, רגעים קטנים של אושר, רוחניות, שאיפה, שלווה, שלמות, תענוג, נשים, יופי פנימי, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
3,119
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לליבי2 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ליבי2 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)