על אהבה, רוחניות וחיפוש משמעות

מעולם לא יצא לי להיות גרופית של אף אחד. אולי בגלל שאני לא טיפוס שמסוגל להעריץ מישהו, אולי בגלל שמעולם לא ראיתי מישהו שבאמת ראוי להערצה, ואולי בגלל שהערצה מבחינתי היא רק למישהו שגדול ממני בהרבה, ותכלס (מבחינתי לפחות) אין הרבה כאלה.

  אבל מה שזכור לי היטב, שכשהייתי בגיל 8 לערך, אחי הזכיר בביתנו החילוני למהדרין (+שמירת כשרות וקבלת שבת בחיק המשפחה) את המילה "קבלה". שאלתי אותו: "מה זה?" והוא אמר: "זו תורת הסודות של העולם". וואו, כמה התפעלתי. הסודות של העולם... גם אני רוצה לדעת אותם. 

רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), היה מחברו של "ספר הזוהר" במאה ה-2. זהו הספר החשוב ביותר בקבלה ונחשב לספר היסוד העיקרי. רבי שמעון בר-יוחאי חי בתקופה שבין התלמוד ו"הזוהר" ונחשב לחוקר גדול של הטבע שלנו ושל העולם העליון. הוא גם נמנה עם החשובים שבחכמי התלמוד, והוא מוזכר בתלמוד כ-4000 פעמים. הוא שלט הן בשפת התלמוד והן בשפת הקבלה, בעזרתן הוא תיאר את מערכת ההנהגה העליונה, הנסתרת מאיתנו: אילו עולמות רוחניים ואילו כוחות כלולים במערכת הזאת, איךנולדים בה כל מאורעות ההווה והעתיד, כל החידושים וההתהפכויות, איך הם יורדים משם לעולם שלנו, ובאיזה אופן הם מתגלים בו, בהתלבשותם בחומר של העולם הזה.

ב"ספר הזוהר" מוסבר מהם המעשים שלנו, אשר בעזרתם אנחנו, מלמטה, משפיעים על כלל העולם. רבי שמעון בר-יוחאי היה המקובל הראשון שתיאר איך המחשבות שלנו, התגובות שלנו על מהשיורד אלינו מלמעלה, עולות בחזרה לעולם העליון, פועלות בו, וכך משפיעות על התפתחות המאורעות העתידים לרדת אלינו. "ספר הזוהר" הוא דבר כה יקר לנו, כי הוא מקיף את כל ההתפתחויות האפשריות לאורך כל היסטוריה האנושית.

לפני שרשב"י החל בכתיבת הספר, הוא הקים סביבו קבוצת תלמידים, כך שכל נשמה של כל תלמיד ותלמיד היתה תואמת למדרגה רוחנית מסויימת בעולם העליון. בסך הכל הם היו תשעה והוא עצמו העשירי. התחברותם לנשמה אחת, היתה בהתאמה מלאה למבנה שלם הקיים בעולם הרוחני, הנקרא "עשר ספירות".

בעולם קיימות כ-3800 אמונות, שיטות, דתות ופילוסופיות שונות. את השיטות הללו פיתח האדם לפי טבעו וחמשת חושיו המוגבלים. בזמננו, האנושות התייאשה משיטות מוגבלות אלו ומתחילה לגלות את השיטה היחידה שיכולה להביא אותה לשלמות - חכמת הקבלה...

לעומת שאר השיטות, חכמת הקבלה מלמדת את האדם היכן הוא תחום הבחירה החופשית שלו, כיצד ובאילו כלים הוא יכול לחקור אותו ואיך הוא יכול להשתמש באותו תחום צר כדי להפוך את עצמו לחלק שפועל בצורה נכונה בתוך מערכת הטבע. לכן במובנה האמיתי והשלם, "דת" היא שיטת ההתקשרות בין הנברא לבין הבורא. מהות אותה דת היא תיקון הדרגתי של תכונת הקבלה (אגואיזם), שעימה נולד הנברא ורכישת תכונת הנתינה, תכונתו של הבורא.