על אהבה, רוחניות וחיפוש משמעות

הקבלה מראה לך מה קורה מסביבך

והשבוע: ארקדי דוכין

"למעלה גבוה, יש מי ששומע/ צעקה של איש קטן/ על הארץ, למטה, איש בלי נצח ששכחת/ מבקש רק עוד קצת זמן" (איש בלי נצח", 1991)

בגיל 30 עברתי סוג של התמוטטות עצבים. הייתי בן אדם שלא שאל שאלות, שחשב שהוא יודע הכול. בטוח מאוד בעצמו, בן אדם שהתחבא מאחורי היצירה, ומתוך זה התמוטטתי. ואז הגעתי לסוג של תובנה שאני לא יודע כלום, וחיפשתי תשובות כי היה לי לא טוב בחיים.

הלכתי לטיפול פסיכולוגי, ובזכותו שיפרתי מאוד את ההרגשה. זה עזר, וזה עוזר עד היום, אבל זה לא השתיק את השאלת שהתרוצצו בתוכי - מי אני? בשביל מה כל הסיפור הזה של החיים? מה התכלית? וכן הלאה.

- "יש לי חדר משלי/ ובחדר יש אור/ זה כרגע לא אני/ או אני בשחור" (חדר משלי", 1995)

ניסיתי כל מיני דברים, בודהיזם ושיטות המזרח, שוטטתי באינטרנט, ושום דבר לא תפס אותי. אחד הדברים החזקים שנחשפתי אליהם הוא קבוצת אנשים שמכורים לאוכל. אחד העקרונות שלהם הוא לעזוב, להשאיר את השליטה בידיים של כוח עליון, של אלוהים. המונח הזה הרתיע אותי מאוד. לא הבנתי אותו, וזו גם אחת הסיבות שגרמו לי לא להתמיד ולהתמסר עד הסוף, אבל לאמת יש תכונה מעצבנת כזו, שברגע שאתה פוגש אותה אתה לא יכול לברוח. אחר כך התחלתי לראות איך דווקא במקומות שיש לי התנגדות אליהם, דווקא שם יש משהו שאני צריך.

יום ירושלים - פעם ועכשיו

   יום ירושלים– יום איחוד העיר, לאחר כיבוש מזרח ירושלים במהלך מלחמת ששת הימים. ציון יום זה, גרם בעבר לכל אחד מאיתנו להתמלא בגאווה חלוצית האופיינית למקימי מדינה.

כיום אנו ממשיכים לציין את יום ירושלים, אך לאחר כמה עשורים נוספים, הגאווה החווירה לאור המצב המדיני והפנימי בו אנו שרויים. וכמובן, בירתנו, ירושלים, שהפכה להיות מוקד לפירוד ומחלוקות הולכות ומחריפות..

יום ירושלים – יום האיחוד.. האם אנחנו חוגגים רק מילים יפות? או שמחכה לנו הפתעה נעימה: האיחוד שאנחנו מכירים אמנם מתפורר, אך אולי במקומו ממתין לנו האיחוד האמיתי והנצחי?

רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), היה מחברו של "ספר הזוהר" במאה ה-2. זהו הספר החשוב ביותר בקבלה ונחשב לספר היסוד העיקרי. רבי שמעון בר-יוחאי חי בתקופה שבין התלמוד ו"הזוהר" ונחשב לחוקר גדול של הטבע שלנו ושל העולם העליון. הוא גם נמנה עם החשובים שבחכמי התלמוד, והוא מוזכר בתלמוד כ-4000 פעמים. הוא שלט הן בשפת התלמוד והן בשפת הקבלה, בעזרתן הוא תיאר את מערכת ההנהגה העליונה, הנסתרת מאיתנו: אילו עולמות רוחניים ואילו כוחות כלולים במערכת הזאת, איךנולדים בה כל מאורעות ההווה והעתיד, כל החידושים וההתהפכויות, איך הם יורדים משם לעולם שלנו, ובאיזה אופן הם מתגלים בו, בהתלבשותם בחומר של העולם הזה.

ב"ספר הזוהר" מוסבר מהם המעשים שלנו, אשר בעזרתם אנחנו, מלמטה, משפיעים על כלל העולם. רבי שמעון בר-יוחאי היה המקובל הראשון שתיאר איך המחשבות שלנו, התגובות שלנו על מהשיורד אלינו מלמעלה, עולות בחזרה לעולם העליון, פועלות בו, וכך משפיעות על התפתחות המאורעות העתידים לרדת אלינו. "ספר הזוהר" הוא דבר כה יקר לנו, כי הוא מקיף את כל ההתפתחויות האפשריות לאורך כל היסטוריה האנושית.

לפני שרשב"י החל בכתיבת הספר, הוא הקים סביבו קבוצת תלמידים, כך שכל נשמה של כל תלמיד ותלמיד היתה תואמת למדרגה רוחנית מסויימת בעולם העליון. בסך הכל הם היו תשעה והוא עצמו העשירי. התחברותם לנשמה אחת, היתה בהתאמה מלאה למבנה שלם הקיים בעולם הרוחני, הנקרא "עשר ספירות".