על אהבה, רוחניות וחיפוש משמעות

אז נכון שאנחנו רק ילדים, אבל גם לנו, מסתבר, יש מה ללמד את המבוגרים. ויש לנו, כמובן, גם הרבה מה ללמוד מהם. סיפור קצר על סבלנות, חוכמה, התפתחות ותורשה.

סבא שמעון בא לבקר אותנו בכל שבוע. אבל בשבוע שעבר זה לא היה עוד ביקור רגיל, הפעם סבא הגיע למטרה מיוחדת – אחי הצעיר, יובל, התחיל ללמד את סבא שלנו מה זה אינטרנט, איך גולשים בו, ואיך משתמשים בדואר האלקטרוני. יובל בן ה-9 וסבא בן ה-60 התיישבו יחד מול מסך המחשב, ואני ישבתי בצד וצפיתי במתרחש. האמת היא, שבקושי הצלחתי להתאפק שלא לצחוק. בפעם הראשונה שיובל אמר לסבא "תקליק על העכבר ותפתח את החלון", סבא שאל "מה זה להקליק?" וקם לפתוח את התריס. אבל יובל הפתיע אותי. הוא הסביר לאט, בסבלנות רבה וכל הזמן חיכה עד שסבא יהנהן בראשו או יאמר "הבנתי".
התפלאתי: איך זה שסבא החכם, שיודע חשבון והיסטוריה וארבע שפות, מתקשה בתחום כל כך פשוט כמו מחשבים? ובכלל, בטח גם אתם שמתם לב שאנחנו, הילדים, "קולטים" מהר הרבה יותר מאשר ההורים והסבים שלנו את כל העניינים שקשורים לתחום המחשבים. חשבתם פעם למה זה כך? למה לנו קל כל כך לגשת למחשב ופשוט לשחק, להיכנס לאתרים ולפטפט בצ'טים?
בסוף ה"שיעור" ניגשתי אל סבא ושאלתי אותו על כך. אולי הוא לא מומחה גדול במחשבים, אבל הוא מומחה גדול בלהסביר כל מיני דברים מעניינים. סבא התיישב על הספה ואמר שטמון פה סוד קטן. הסוד הוא שנקודת ההתחלה בינינו לבינו היא שונה, מפני שאנחנו פשוט נולדנו דור או שניים אחריו. יובל ואני לא ממש הבנו למה הוא התכוון.

וסבא הסביר: כולנו רואים שילדים דומים להורים שלהם. כך למשל, לך, רואי, יש אף בדיוק כמו לאמא שלכם, והעיניים הירוקות של יובל דומות לעיניים של אבא. ולא רק תכונות של מראה חיצוני עוברות בתורשה אלא גם תכונות אופי כמו ותרנות, קמצנות ושאפתנות. ככה רואי קיבל את חוש ההומור שלו, ממני כמובן.
"סבא", שאל יובל", גם את הכישרון למחשבים קיבלתי מההורים שלי?"
"נכון", אמר סבא.
"אז איך זה יכול להיות שאתה... לא?" גמגם יובל.
סבא צחק ואמר: "זאת שאלה מצוינת. אני חושב שיהיה קל יותר ללמד חתול לנגן על גיטרה מאשר ללמד אותי מחשבים".
גם אנחנו צחקנו וחיבקנו את סבא. "אתה יודע שאנחנו אוהבים אותך בכל מקרה!"

סבא המשיך: אז למה קשה לי עם מחשבים? כי בכל דור בני האדם מתפתחים, ובכל דור הם ממציאים המצאות חדשות ומורכבות יותר. ובדור שלי, עוד לפני שאתם נולדתם, המציאו את המחשבים. זה היה תחום חדש לחלוטין, ובהתחלה אנשים מעטים בלבד הצליחו ללמוד אותו. אבל במשך השנים נצבר ניסיון בתחום המחשבים, והתחום התרחב והתפתח מאוד.
לניסיון הזה שהצטבר בטכנולוגיה, במדע ובכל תחומי החיים, יש תכונה מעניינת ביותר – הוא לא נעלם, אלא פשוט עובר מהדור הקודם אל הילדים בדור הבא. הם נולדים עם תכונות ונטיות חדשות, שלא היו להורים שלהם.
"ובגלל זה את כל מה שהמציאו ולמדו בדור הקודם, אנחנו לומדים מהר יותר ובקלות?" המשכתי את דברי סבא.
"נכון מאוד", אמר סבא והסתכל על השעון. יובל ואני רצינו נורא לשמוע עוד, אבל כבר היה מאוחר, וסבא צריך היה לחזור הביתה.
שבוע לאחר הביקור של סבא התחילה שנת הלימודים ואיתה הגיעו גם החגים. יובל ואני ציירנו וכתבנו בתוכנת הצייר ברכת שנה טובה לסבא, ושלחנו לו אותה במייל. סבא הצליח לפתוח את הדואר האלקטרוני ולקרוא את הברכה, בעזרתו של אחי, יובל, כמובן. והיום שמחנו למצוא בתיבת הדואר מכתב עם בול ובתוכו כרטיס ברכה, מסבא היקר שלנו. ככה זה. כל דור וההרגלים שלו.

         לאתר:"קבלה לעם: לא מתחילים מאפס"
 צפו בקליפ:  ילדים שואלים - למה האדם חי?
                   2 דברים שכדאי לכל ילד לדעת

תפיסת מציאות רוחנית - עבר, הווה ועתיד מתאחדים

זמן. עבר, הווה, עתיד…
חכמת הקבלה מספרת לנו שהיצר הרע שהוטבע בנו מלידתנו, הוא הגורם לתפיסתנו כי הזמן מחולק לחלקים נפרדים.
האדם יכול להגיע למצב שבו שלושת הזמנים: היה, הווה ויהיה, נכללים יחדיו במצב ההווה.
במציאות רוחנית אין זמן, אלא סדרת מצבים שהנשמה צריכה לעבור.
ניתן לדמות זאת לכך שמעבירים אותך בין פריימים שונים של סרט קולנוע. הסרט וסדר התמונות שמרכיבות אותו כבר קבועים מראש. עיקר עבודת האדם היא לשלוט במעבר בין תמונה לתמונה, בין מצב למצב.

המסקנה?
התקדמותו הרוחנית של האדם תלויה במידת הבנתו שביכולתו להפוך את העתיד להווה.
רוצים לדעת מה מקובל חושב על כל זה?

 "זמן, תנועה ומקום - אין!" - הבלוג האישי של הרב לייטמן. לחצו לכניסה
צפו בשיעור בנושא תפיסת הזמן והמציאות 

התעללות מינית

 

הופ - נזרקתי לעולם. אף אחד לא שאל אותי אם רציתי בכלל, אף אחד לא שאל אותי אם אלו תכונות הייתי מעדיף להיוולד, באיזה תנאים רציתי לגדול או איך אני רוצה שחיי הבוגרים יראו…

נראה שאין אדם בעולם שמרוצה באופן מוחלט מחייו.

כל אדם נולד עם תכונות משלו, עם תנאים סביבתיים משלו ועם סיפור חיים משלו. למה תמיד נראה לנו ש"הדשא של השכן ירוק יותר"? שאם החיים שלנו היו נראים כמו אלה של ביל גייטס, מלכת אנגליה או גידי גוב, היה הרבה טוב?
זה קורה רק בגלל העובדה שרוב האנושות לא יודעת לשם מה היא חייה.

לדעת את הסוף של הסרט
לפעמים נדמה כאילו שזרקו אותנו לתוך סט של סרט, בלי לספר לנו את הסיבה להשתתפותנו בו. כך קורה שכמעט כל מצב שאליו אנו נקלעים במהלך חיינו לא מובן לנו.
אך אם היינו יודעים את הסוף של הסרט, את התכלית שלו, היינו יכולים לשייך את כל מה שקורה לנו כלפיו, כמו מעין מצפן שמכוון אותנו תמיד למקום הנכון. אז היינו רואים וחווים את המציאות באופן שונה לחלוטין – לא כמו מקרים נפרדים שמתרחשים באקראיות על פני ציר הזמן, אלא כמסלול מטרתי שמקדם אותנו לעבר מטרה נעלה ונקובה מראש.
אם היינו יכולים לראות את המציאות בצורה כזו, היינו מבינים שכל אדם בעולם קיבל את התנאים הטובים ביותר כדי להגיע לתכלית חייו הסופית והנהדרת הזו.

המסקנה?
כדאי לברר וללמוד מהי המטרה שלשמה אנחנו קיימים.

איך?
חכמת הקבלה מכילה את כל המידע הזה, ועוד הרבה יותר…

           "בעל כורחך אתה חי…" - הבלוג האישי של הרב לייטמן. לחצו לכניסה 

             החברה כגורם להתפתחות רוחנית 
 
לאתר: "קבלה היום: זהירות, ספוילר - לדעת את הסוף של הסרט"