סיפור - Tokio Hotel

"נו, זה מאהבה". אמרה אנה וליטפה את ראשו של קווין שישב לידה בהפסקה שלקחו מהסאונד צ'ק.

"לא מעניין אותי שזה מאהבה כי תיכף הקולות שאת תוציאי יבואו מכאב". קווין סינן מבין שיניו ואנה נרתעה לאחור.

"אוף איתך, אתה כזה תינוק"! היא נאנחה. "אפשר לחשוב שיש לך בעיה עם תמונות כאלה". היא אמרה בקול.

"אין לי בעיה עם תמונות כאלה כל עוד זה יותר איכותי ומישהי מככבת בהן". הוא התחכם ואנה גלגלה את עיניה.

"חכו רגע". היא עצרה את כולם ברגע שנשמע צלצול הטלפון שלה. "הלו"? היא ענתה ומצידו השני של הטלפון נשמע בכי לא מוכר.

"מי זה? הלו? הלו"?? היא צעקה אך כל מה ששמעה היו מספר מלמולים.

"תמכתי בך כל כך הרבה במהלך הקריירה שלך, את החברה הכי טובה שלי. למה עשית את זה? עברנו כל כך הרבה יחד".. היא שמעה קול גברי ומוכר בצורה מעורפלת.
"מי זה?! נו, מי זה"?! היא צעקה אך לא קיבלה תשובה.
"אנה, מספיק עם השטויות". הורה לה מייק וזאת הנהנה.
"שיהיה". היא אמרה אל הטלפון וניתקה.

"מה זה היה"? שאל מיכאל והתיישב ליד קווין, מרים את מבטו ומביט בה.
"אין לי מושג". היא השיבה.
"ליידיז"! דייויד מחא כף בניסיון מוצלח למדי להשתיק את כולם.
"כן, מיס דייויד"? שאלה לוסי וזכתה מליטוף קטן בראשה ממייק שהיה גבוה ממנה בהרבה.
"כמו שאתם יודעים אתם עובדים קשה מאוד בזמן האחרון. הספקתם כבר להופיע עם שלושה שירים חדשים, ולתת אחלה הופעות". דייויד אמר וגלגל את ערימת הניירות שבידו.
"אנחנו מרוצים מאוד מהעבודה וההשקעה לכן אתם יוצאים לחופש של שבוע בבית מלון חמישה כוכבים". הוסיף מייק בחיוך ומיד על פניהם של כל השמינייה התפרשו חיוכים גדולים.
"יש"! הם צהלו באושר ולוסי החלה לרקוד, קופצת במקום ומנענעת את ישבנה מצד לצד. ביל הבחין וצחק, הוא עבר לידה ובמהירות היא תפסה את ידו וסחבה אותו לריקוד קטן.
"תראו את שני אלה". אנה צחקה והצביעה עליהם ולפני שהבינה מה קרה קווין הרים אותה על גבו והצטרף אל לוסי וביל והשאר? הם היו עסוקים בלצלם את המתרחש.

"סוף סוף, בית מלון, מיטה נורמלית". פנטזה לה לוסי ברגע שהוואן החל לנסוע ולהוביל את כולם את בית המלון המפואר.
"יו, מייק". קראה אנה וזה סובב אליה את ראשו, בזמן שלוסי המשיכה לפנטז לה. "עם מרפסת ו"..
"תהיה לכל אחד סוויטה, נכון"? אנה הרימה את גבותיה וחייכה חיוך מרושע.
"כן, אבל זה לא אומר שאת צריכה לעשות שטויות". מייק נאנח ואנה גלגלה את עיניה אך מיד קפצה על מיכאל באושר.

"תפסיקי לקפוץ, את עושה לי סחרחורת". סיננה לוסי ועיסתה את רקותיה.

כרגיל, כל אחד היה בחדר משלו ובקומה פרטית לשתי הלהקות. חדרי להקת מטאפורה היו בשורה אחד ולצד חדרו של מיכאל היה החדר של ביל. מחדרו של ביל היו שאר החדרים.

"נו, קווין"! אנה דפקה נמרצות על דלת חדרו של קווין. "צא משם כבר"! היא חדלה מלדפוק על הדלת ונאנחה. "אני הולכת לבדוק שטום, גאורג, גוסטב וביל מוכנים וכשאני חוזרת לפה אני רוצה לראות אותך מחוץ לחדר"! היא צעקה ופנתה ללכת כשקווין צעק "סתמי ועופי"! אך אנה התעלמה והמשיכה ללכת.

"אתה מוכן? אתה מוכן? אתה מוכן"? היא שאלה בעודה עוברת מדלת לדלת ודופקת עליה בחוזקה.
"כן, איפה כולם"? יצא טום מחדרו תוך כדי שהוא מסדר את מעילו.
"השמנים האלה לא מוכנים, מפגרים". היא מלמלה ורקעה ברגליה בכעס. "אני רוצה לצאת"! היא ייבבה וטום צחקק.
"מה עם לוסי, קווין ומיכאל"? הוא שאל ואנה גלגלה את עיניה.
"קווין עוד מתארגן ומיכאל מחכה למטה בלובי עם גאורג". היא אמרה, פניה מצוברחות מעט.
"אני אלך להביא את ביל וגוסטב, את תביאי את קווין ולוסי". הוא קרץ לה והלך במהירות אל חדרו של גוסטב בעוד אנה הלכה אל חדרו של קווין והחלה לדפוק עליה בחוזקה.
"אני יוצא, שנייה". קווין אמר והיא עברה לדפוק על דלתה של לוסי.
"אתה מוכן"?! טום צעק תוך כדי שדפק על דלת חדרו של ביל.
"כן". הוא אמר ויצא במהירות מהחדר. "מה עם השאר"? הוא שאל וסגר את הדלת.
"אנה מביאה את קווין ולוסי ואנחנו צריכים להביא את גאורג". הוא נאנח ובעודם דופקים על דלתו בחוזקה אנה וקווין הגיעו.
"כואב ללוסי הראש, היא נשארת". קווין אמר והכניס את ידיו לכיסי המעיל האהוב עליו.

"בעצם אין לי כוח, אני נשאר". ביל אמר ונכנס לחדרו במהירות.

"או...קיי". אנה אמרה בחשדנות וגאורג יצא מחדרו. "סוף סוף, כמה זמן לוקח לך"?! היא צעקה עליו.

"טוב תירגעי". הוא גיחך. "העיקר שיצאתי".

"כן כן, עכשיו בואו נצא"! היא מיהרה בהם והחל לדחוף את קווין, טום וגאורג לכיוון המעליות.

לוסי נאנחה והידקה את אחיזתה בשמיכה בעודה צופה בסרט רומנטי וקיטשי למדי.

"גאד, איזה סרט מטומטם". היא אמרה לעצמה וחיבקה את רגליה. "כן"? היא אמרה למשמע הדפיקות החלושות על דלת חדרה. הדלת נפתחה באיטיות וביל נכנס פנימה, אוחז במה שנראה ככוס תה לוהט.

"היי". הוא חייך והתיישב לצידה. "איך את מרגישה"? הוא הניח את הכוס על השולחן הזכוכית המעוצב שנח ממולם.

"יותר טוב, תודה". היא החזירה לו חיוך. "למה לא יצאת עם כולם? קווין אמר לי שזה מועדון ממש נחשב". היא אמרה מעט ברצינות.
"לא התחשק לי". ביל משך בכתפיו ונשען לאחור, מביט בטלוויזיה. "מה זה"?

"אוח". היא נאנחה. "סרט אידיוטי כל כך, תרגיש חופשי להעביר". היא הושיטה לו את השלט. ביל החל להעביר ערוצים ואילו לוסי בהתה באדי החום שבוקעים מן התה מסתלסלים עם האוויר ומתפוגגים. היא הושיטה את ידה ואחזה בכוס בשתי ידיה, מחממת אותן.

"יאוץ'". היא קראה ומיהרה להניח את הכוס חזרה על השולחן.

"מה קרה"? ביל שאל בבהלה והביט בה.

"נכוויתי". היא ייבבה.

"תראי לי". הוא התקרב והניח את ידו על סנטרה, מרים מעט את ראשה. לוסי פתחה באיטיות את פיה וחשפה את קצה לשונה, ביל הסתכל ואמר "תגידי אהההה." לוסי גיחכה וחזרה אחריו "ילדה טובה." ביל אמר ובחן את הפה שלה "זה נראה לי כמו כלו-" הוא השתתק כשלוסי נישקה אותו בפתאומיות והתרחקה באותה מהירות שהיא התקרבה.

ביל הסתכל לתוך עיניה החומות, לא מסוגל להתנתק. גשם חזק החל לרדת ורעם מרוחק הרעיד את החלונות.