אז אני חולה גוסת, הכל כואב לי הראש הגרון השרירים, הכללל
אין לי כוח לכלום וכל שניה חם לי או קר לי, נמאס לי
ומה... החלטתי לחלות דווקא בערב שבועות ככה שגם לא יצא לי להיפגש עם אנשים וללכת למסיבה בגן חיות חחחח
וגם יום שישי, היום אני תקועה בבית עם חום.
אז נכון לשבת בבית עשה לי טוב והיה לי נורא נחמד.
טוב אז הגיע הזמן לעדכן אבל אני עם הזכרון שלי, הזכרון הדפוק שלי, אני לא זוכרת מה עשיתי לעזאזל בכל הזמן הזה
חוץ מהבגרות באנגלית, במתמטיקה המתכונות והלימודים, שכמובן גם אף אחד לא מעונין לשמוע על זה.
מה שבאמת התחיל לאפיין את הבלוגים היום אלה הם הפוסטים חסרי הפואנטה.
לא באמת, אני נכנסת לבלוגים הפעילים ופשוט אני לא באמת מבינה למה הם כל כך פעילים.
הרוב ילדים קטנים שבעצם מושפעים מכל מני אנשים ובעצם מספרים על החיים חסרי הםפואנטה.
על מה הם עשו כל היום, מה הם קנו ומתי ה נוסעים לתל אביב... את מי זה מעניין בתאכלס..?!
טוב אם אני אתחיל לדבר על זה עכשיו
או שאני אתחיל לספר על החיים שלי זה לא יגמר
אז לנושא אחר, שבעצם ניראה לי קשור לכולם פה..
אנשים בזמן החרון נמצאים בדכאון...
אני לא יודעת אם זו העונה, השנה, החודש, התקופה או הסביבה.
לפני חודש בערך ראיתי את כולם מסתובבים עם חיוכים על הפנים
והיום אני שומעת טענות מכל אחד עד כמה רע לו מהכל.
אנשים! תתעוררו! שנת 2009, לא רק לכם רע... לכולם רע!
ואתם עוד נמצאים במצב טוב, תפסיקו לרגע לךחשוב רק על עצמכם ולחשוב שאתם האנשים היחידים שנמצאים בהמקום הזה שנקרא עולם.
אנשים רבים סובלים ותאמינו לי הרבה יותר ממכם.
אז בנות שבוכות שהפן שלהן נהרס, שהמחליק לא עובד טוב, שאמא ואבא רבים איתכם על עגיל\קעקוע\יציאה, תעשו טובה תדפחו את עצמכם לאיזה חור.
חוץ מזה אנשים, תתחילו להיות אופטימיים לשם שינוי, לקבל את עצמכם כמו שאתם ולא לחפש פגמים, כי פגמים יש בכולם, אבל שלמות לא :)
תאהבו את עצמכם, כי אם לא אתם אז מי?!
תעריכו את עצמכם, תכבדו את עצמכם ובסוף תיראו שזה ישתלם.
וחוץ מזה יאלה החיים ממשיכים וכל שניה בחיים היא שניה מהעתיד, שניה חדשה שניה שצריך לחיות אותה ולא לבזבז אותה על העבר.
כמובן שאלו הן רק מילים ואני בספק אם מישהו יקרא את זה, יפנים את זה.
כי באמ קצת נמאס. תתחילו להקשיב קצת :)
ויאלה אני זזה למיטה אני מתחילה להרגיש חרא שוב.
וסתם ככה אני אוסיף מאוחר יותר תמונות כי מזמן לא ראיתם אותי עם השחור :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
whats.left.of.me