לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כמה פעמים?

אני בסדר איך שאני ,הבלוג אני עוד לא יודעת..

Avatarכינוי:  קריד

בת: 38

Google:  קריד





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

11/2015

לכתוב עוד


אז אני מתחילה להיראות כמו עצמי


ולאכול בריא


אני עם אותו גינס כבר שבועיים


ואני מרגישה אותו ואותי בו


 


חיפשתי מרווה בכל העיר כדי לנקות לך את הבית אחות יקרה שיהיה לך נעים יותר


אין לי כוח לכתוב עוד עליך,ראה ערך פוסט קודם.



 


 


כשהגעתי לעיר הכרתי צלמת, ילדת פרא צרפתייה


לא הכרתי אף אחד ורציתי אותה כחברה ולא סטוץ חד פעמי אז הצעתי לה


עזבי אותך מין בואי נהיה חברות את איכותית.


 


מפגש הבא שלי איתה גרם לי להתחרט


היא מושכת בטירוף.


לפעמים הינו שולחות אותות מצוקה של בדידיות אחת לשניה.


 


לפני שעזבתי את העיר פגשתי אותה במקרה כשהייתי עם עוד בחורה פראית היה גוד וייב וכמעט הצעתי שלישייה.


 


יצא לי לחשוב עליה בהמשך היא הזכירה לי את החברה הכי טובה שלי חלק ממני


ורציתי לשכב איתה לראות אם יש משהו חוץ מתאווה. אולי רגש


 


הייתי בעיקר בודדה ורציתי להיות קרובה לנפש אחרת


אני לא יודעת איך עושים את זה עם בחורות מושכות איך אוטומאית זה ברור שאני רוצה להזדיין איתן.


 


לפני יומים או שלושה


ישבתי אצלך וראתי צד אחר שלך פחות סקסי ואהבתי את זה


ורציתי לנשק אותך.

אני זוכרת שאמרתי לעצמי בדרך אליך ברכבת, את חייבת להגיד לה משהו


נלחצתי כשחשבתי על איך, ואז עבר בחור עם ורדים ואמר: "ורד למישהו מיוחד שאתה רוצים להגיד לו משהו?"


ואני כלכך רומנטית הסגרתי את עצמי עם החיוך האשם. כל הרכבת ידעה שאני בדרך אליך


וכשהגעתי לא היתה לי סוללה


קראתי בשמך מתחת לחלון, כמו בסרטים, אבל זה לא עבד והרגשתי מטופש אז פשוט לחצתי על כל לחצני האינטרקום בתקווה שתרדי


 


באת פשוטה ויפה ואיתך כל הביניין

הגיע לראות מי מחפש אותו?

זונות של תשומת לב הפכנו.


בבית היה עוד מישהו וישר ניסיתי להבין מיזה


למה אני כלכך קנאית איתך?לא חולקת. ואז כשהיינו קצת לבד הבאת לי מרווה בדיוק כמו שחיפשתי ימים שלמים קודם.



שוב רציתי לנשק אותך.


להביע אהבה.


אני לא יודעת איך עוד עושים את זה אם לא פיזי.עם פונטנציאל ל


 


ואז היססתי כי אמרתי שאולי את לא מעוניינת. וצריך לעשות משהו לפני אבל גם זה היה נראה לי מוזר


אז הלכתי


שתיתי לבד בפאב וחשבתי על חוסר מימוש.


יום אחרי שלחת לי הודעה ואני עניתי


שממש רציתי לנשק אותך.


 


אני רואה אותך בתור חברה ענית.


 


הרבה זמן לא קיבלתי דחייה אבל זו הייתה קלילה וכבדה. כי זה לא הזיז לי אבל גם שבר אותי


 


לא ידעתי אם זה אני או האגו שלי


אז יום אחרי יצאתי למסיבת בנות לכבוש.


 


הייתי שם ופגשתי מישהו חמוד  ודיברנו


אמרתי אתה הומו נכון אז הוא ענה ממש לא


ואז הייתי שיכורה ומבולבלת כי הוא קצת היה חמוד ונראה הולנדי גרמני ולפני זה עברתי במקום של סטרייטים וקצת רציתי משהו כזה הערב.


 


רקדנו


ואז הבחנתי בבחור מהפנט שנקרה בדרכי


ואני ידידותית חיכתי


הוא קישקש איתי והכריז שהוא מאוהב


דוגמן מהמם שבעיקר מאוהב בעצמו- אז זו מחמאה.


 


אמרתי גם לו, אתה הומו נכון? הוא אמר לא.


ואז הייתי קצת יותר שיכורה ומבולבלת.


 


אמרתי הגעתי למסיבת נשים ואני מכירה פה גברים?!


 


הלכתי לרקוד עם חברה שלי חייל גרמני מתחיל איתי


מולו נותן פייט דוגמן מהמם. ןאם זה לא מספיק


אז עוד בחורה מדהימה כל הערב חיזרה איתי


די באגרסיביות


הרגשתי פופולארית


 


שיקמתי את האגו ממך צרפתייה שלי.



 


ואז כשכולם מקיפים אותי ורוצים חתיכה ממני


הסתכלתי על הדוגמן, חייכתי ואמרתי לו, בוא נעוף מפה.


הלכנו


לא לפני שלקחתי את הטלפון של הבחורה


והאמת רציתי גם את הגרמני אבל זה כבר חזירות


אז ויתרתי.


 


 


 


 


 

נכתב על ידי קריד , 28/11/2015 22:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



no


אין לי כותרת לכל דבר


אני פשוט צריכה לפרוק.


 


ימים של ביטול עצמי השהייה מהחיים שלי לטובת נני לך


 


אחות יקרה


 


אמא אמרה סעי אליה היא צריכה אותך אבל לא במילים. בסיבובים


היא אמרה אני דואגת לה. את נוסעת עוד מעט אליה נכון?



 


אין דבר כזה ישיר


אין דבר כזה רגשות


 


יש רק בכללי


בגדול


למה אני בוכה בכלל?


 


למה עשית אותי יצורה כלכך רגישה?


 


"אני נוסעת לעזור לה אל תדאגו" עניתי



הרגשתי קצת טוב עם זה והרבה חששות חשבתי מה יהיה עליי? ההתקדמות שלי


החלטתי לעזוב דרך של חיפוש קריירה-ברור.

להקריב


 


והנה אני פה


אין לי זמן בשיט לעבוד


לא נעים לה לבקש כשהיא מבקשת אבל רק תעשי הכל.


היא בעצם עשתה הכל


בתבנית הפרה היסטורית של גבר מפרנס


אישה עושה הכל ודיר באלק אם אין אוכל על השולחן כשאני חוזר הביתה.


 


עכשיו היא עם כוס שסוע אחרי לידה מתישה


לא מתפקדת מבקשת אותי להיכנס לנעליה


את יודעת,

אף פעם לא היינו אותה מידה.


 


בזמנים כאלה מבינים כמה ה"בעל" הוא חסר תועלת חסר אונים תלותי ולא יכול לעשות כלום ללא האישה,


שוב, בתבנית הזאת.


לעולם לא הייתי רוצה או מתאימה לשם.


אני מעל כל זה


הייתי רוצה בן זוג ששווה לי


עצמאי כמוני ואם מישהו מאיתנו חלש השני מרים באיזון והקשבה. הקשבה ונכונות.


 


כעסתי כי אבא שלו סוטה ומנסה בטעות לשלוח ידיים לחזה שלי


 


ואני אני כמו כל בחורה משכנעת את עצמה שזה בטעות וזה לא מאה אחוז כדי לתקוף אותו אבל בפנים הצבא שלי כבר מוכן ואני בוערת מעצבים ושנאה


אני שונאת אותך!!!!


 


אני שונאת סוטים


אני שונאת אנשים שנוגעים בטעות ומנצלים עם הזין הרופס והמעוות שלהם.


חיבקתי את החזה כדי לשמור על מה ששלי, כדי שלא יהיו עוד טעויות ואז הנחת לי יד על הירך


אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההר


שונאת שנוגעים בי ככה


אני שונאת


ואז לא יכולתי לשמור את שאני שונאת אותך ורוצה לשחרר אבל לא לבוא יותר במגע איתך ומייחלת שתמות כבר


 


ומה עכשיו סצינה? יצולע


 


זה מחזיר אותי גם לכל הפעמים שלא ידעתי אם זה באמת קורה או לא. מטרידים ואנסים ארורים


ואז סיפרתי לך אחותי היקרה


ואת אמרת בדיוק כמו שאמא היתה אומרת :הוא לא התככון זה בטח לא היה בכוונה


(ובכללי בואי נעביר נושא).


 


נכון שקשה לך עכשיו אבל בבקשה אל תבטלי את זה גם ככה אני ביטלתי את עצמי בשבילך נתתי את חירותי כדי להתאים לכם אנשים בינוניים ללא חלומות ללא שאיפות


 


והרבה הרבה טימטום.


 


בכיתי מולך לא אמרת מילה


אז הלכתי לבכות מתחת לשמיכה של הבית חולים בו אני מעבירה את הזמן איתך משחקות ב-לכי תביאי.


אין לי זמני שינה ואין לי מיטה.



כל החיים שלי אני מקריבה בשבילך

תמיד ציפו ממני

לגונן ולשמור עליך.

נהייתי מגוננת על בנות הזוג שלי והתפללתי שאני לא מחפשת מישהי כמוך.



כשנרגעתי לא רציתי להיות לידך. את מהמכחישות


גם אמא הכחישה אותי פעם, את מי שאני


את הניצול מיני שעברתי


 


כי הם פחדנים עלובים


 


אנשים קטנים


 


רוב האנשים שהולכים בעולם הזה, מיותרים.


הייתי רוצה שהם פשוט יעלמו.


כל האנשים שעושים נזק לאדמה, לטבע, לאנשים אחרים


,כוונות רעות, אנסים,שמחפשים לעשות כסף על חשבון אחרים. שמונעים מכסף, גנבים, מושחתים עם חיוך מכוער ועיניים שקרניות


 


תעלמו,


 


תפנו מקום לאנשי אהבה אנשי שינוי מהפכה הגונים טובים שיתופיים


יצירתיים מוזיקלים


מבריקים


כוונות טובות


בעיקר מוכנים וערים.


אנשים שלא צריכים מלחמות


 


ואולי הקדמתי את זמני


ואולי אני בזן של המתאבדים הרגישים


אולי


 


 


 


 


 


 


 


אולי


 

נכתב על ידי קריד , 28/11/2015 21:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התמדה


קורה לי הרבה לאחורנה שאני נשברת ובוכה


אני משתדלת לתת לעצמי להתפרק


ולא לבקר אותי


 


באמצע הבכי פתחתי את מה שהתבכיינתי עליו


הרשת החברתית ובום! מול הפרצוץ שלי מישהו התקבל לחלום חייו בחור חרוץ מאוד


והנה אני מבינה שוב שזה אפשרי


 אולי קשה לי לראות את זה כי זה גורם לי קנאה טובה כי זה שם לי תחרות

בלי לשים לב האנשים ששמתי לי הם מעולים ביכולת ההתמדה שלהם.



פותחת עם דמעות את המייל לראות אולי יש חדש


ויש

 


תמיד שאני בוכה ואני לא מספיקה לנגב את הדמעות ההזדמהויות שלי מגיעות


 


קיבלתי בוסט של מוטיבציה להמשיך!!



תודה לך


 

באימייל הוא אמר שבשביל לעבוד אצלו זה כרוך באודישן,

השבתי 2 מילים:


אני מוכנה



נכתב על ידי קריד , 4/11/2015 04:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פחדים


הייתי רוצה להיות זאת שהבוס שלה נותן לה המלצות טובות

עם המטרה הברורה עם הרזומה העשיר


שכולם נהינים לעבוד איתה


שמקומות עבודה רודפים אחריי


שאנשים רואים אותי והם באמת מחייכים כי כיף להם איתי


שהיא מגנט לאנשים ומסתדרת עם כולם


להשתלב חברתית סוף סוף.


אני מודה שאני צריכה עזרה.


עזרה בשיפור הביטחון שלי


 


 


להיות שלמה עם הבחירות שלי


עם המקום שלי


 


אני חושבת שהרבה זמן אני כבר רוצה להשתייך


 


אני התגעגעת ללהגיד מה אני באמת חושבת להיות שוב הילדה החצופה אני מרגישה שהרשת החברתית סגרה עליי


 


ואני מפחדת להתבטא כי חצי מאנשים או יותר הם מהתחום שלי


מרגישה נשפטת על ההתקדמות שלי.


 


איפה אני יכולה להתבטא? וכל כך רוצה לסגור הכל ולהעלם.


 ללכת לזמן בלי מדיה ולהיות בן אדם

לחוות


טבע



אני יכולה פשוט לא להתחבר יותר.


כי זה מדכא אותי.


אני מגלה עוד הפעם סימפטומים של דיכאון?


חיים מלאי משמעות ותשוקה זה מה שאני רוצה.


 


אבל מעטים האנשים שהם האנשים שלי


 


מעודד אותי שאני יודעת שאנשים מצאו את דרכם גם בגיל 26 ואולי עוד לא מאוחר לי


הרבה יותר קל לאלה שמגלים מגיל העשרה מי הם ופשוט הולכים למטרה


אני יכולה להאשים את אמא שלי שבילבלה לי את המוח עם מה לעשות מי להיות ולקחה לי את החופש המחשבתי וכל הזמן התעסקתי בלהילחם בה


אני יכולה להגיד שהיא הפכה אותי לברברית שאני.ולא המנומסת שרוצים שאהיה בעבודה.


אני יכולה לבזבז אנרגיה בלאהשים אבל הפסקתי הנחתי לזה.


אבל עדין מלחיץ אותי לדבר איתה להיות לידה


איך אוכל לשמור על מה שבניתי?


היא לא רוצה לרעתי היא תיתן לי את החיים שלה ואת כל הכסף שלה היא עובדת ב 2 עבודות כגי לממן את החלומות שלנו אבל מרוב שהיא רוצה שאני אצליח היא מבריחה את זה ממני.


 


חשבתי שסיימתי את הסאגה השיפוטית על אמא שלי אבל הנה זה צף פה.


 

סליחה אמא

תהיי בריאה

ותזכי לחיים ארוכים ונחת ממני



אני רוצה להזמין את כל המנות בתפריט ולקחת ביס מכל אחת מהמנות ואז להחליט עם איזו מנה אני רוצה להמשיך


אני מפחדת לשרוף 2שנתיים מחיי ולגלות שאני בכלל לא רוצה לעבוד בתחום הזה



הרדיפה אחרי מה שאנשים עושים להשיג ואז לשאול את עצמי האם אלה הם חייך האם את מאושרת?


למעשה כבר בגיל 17 גיליתי את הצד הרוחני שלי האמיתי שלי וידעתי שזה מה שעושה אותי מאושרת

אני רואה אנשים משהים כיון ואני מקנאה אני רואה אנשים הולכין ללמוד ומתפתחים ואני מקנאה.

אני עושה מה שהם עושים אני כבר לא יודעת מה אני רוצה.




 


אבל אני לא אשקר אני גם מודאגת מאיך אפרנס את עצמי ובכלל את המשפחה שתהיה לי


 


 


אני לא רואה טעם לחיות בלהיות פקידה אפרורוית או משהו חסר נשמה ולכן לא אעשה זאת


 


למה אני מקשיבה כלכך לאנשים אחרים ולמה איכפת לי מדעתם עליי?


אני לא כל כך רוצה לחזור לארץ כי כאילו מרגיש שזו ההזדמנות שלי.


 


וגם מפחיד אותי להיות בארץ. עם כל הטרור הפחד מחדשות ומהשוד לאור יום של הממשלה ושל אחד את השני


אנחנו עם שודד.


רוצים להרויח אחד כל השני.


אני שונאת את זה.


 


אני חושבת שהדבר הראשון שאני עושה כשאני פוגשת מישהו חדש זה להביט בו


 


אולי הם מרגישים שיש לי גלאי אמת והם נלחצים אז הם לא מרגישים חופשי לידי.


 


אני אמרתי להורים שלי ובעצם לכולם שאני לסבית רק כדי שיקבלו אותי כבר ולא יחיו באשלייה שאולי אני אכיר מישהו יום אחד


ומפחיד אותי שאני לא


ושאני כמהה כבר למצוא את הנפש המיוחדת הזאת


שתוכל לחבק אותי ולהפיג את על הפחדים שלי


 


והנה אני שוב בוכה


 


אני כבר חודש בול במקום חדש שאני ממש שומאת וחסרת עיניין לגביו -עובדה שגם לא הכרתי פה אף אחת.


אני חושבת שאני מוכנה לעזוב.


 


הלוואי והייתיי יכולה להיות סטודנטית כי אני ממש רוצה ללמוד


הלוואי והיה להורים שלי את הכסף הזה.


הלוואי ומישהו עשיר היה בוחר לזרוק לי ככה את הכסף הזה ולתת לי את האופציה


 


הלוואי


 


 


 


 


אני נאיבית אני יודעת


אני מפחדת לאבד גם גם זה


 


אני מרגישה שאני מתחילה לאבד את היופי שלי


וזה מעציב אותי .


 


-


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 

נכתב על ידי קריד , 4/11/2015 03:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , משוגעים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקריד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קריד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)