I think the world's gone crazy

כל העניין הזה חסר תכלית. יושב שם, לא אומר כלום ורק חושב על כמות השקט שיכלה להיות עכשיו בבית ושאני לא צריך להקשיב לזאתי מתלוננת או להוא שספק מנגן ספק גונח על הגיטרה שלו. מדברים אליי ואני משדל תשובה שברגע האחרון עלתה לי לראש. אין לי מה לעשות שם. אני כבר לא נותן מעצמי כמו לפני שנתיים כשרק התחלתי בדבר הזה. "מועדון" נוער ששום דבר לא מתקדם שם כמו שצריך- אם בכלל. שני שליש מהקבוצה שלי הלכה ועכשיו גם שלושת האנשים הכי נסבלים שם עוזבים. שניים מהם עוד איזה שבוע והשלישי ביוני. הם ילכו וישאירו אחריהם את הבלגן. כיף להם.

והיא עוד שואלת אותי מה יש לי... למרות שאני לא מכיר אותה בא לי לתת לה בוקס!