נפנפתי את הפסיכולוגית שלי. היא לא הצליחה להבין למה האנרכיסט מקומה גימל חשוב לי. אני לא הצלחתי להעביר במילים את התועלת שבו. ישבתי על ספסל בשדרות ח"ן ולא הבנתי למה אני משלמת כל כך הרבה כסף, אם אני רק יושבת שם ובוכה כל הזמן. כעבור יומיים התקשרתי אליה וסיפרתי לה שפיטרו אותי. אמרתי שאני מפסיקה את הטיפול עד להודעה חדשה. היא הציעה לי מפגש אחרון בחינם והסכמתי.
במפגש האחרון היא אמרה שאני פוסט טראומטית. זה ממש מצא חן בעיניי. הבנתי שאני לא סתם ששה אלי קרב, ואם בסוף התהליך אני אקבל גם גראס רפואי, אז על הכיפאק. היא שאלה מתי ניפגש שוב. עניתי לה שקודם כל אני צריכה למצוא עבודה אמיתית. היא ביקשה שאני אעדכן אותה. כן, בטח.
חזרתי הביתה. בת הקצב עלתה על טיסה ישירה מאילת לספה שלנו. על אף הייחוס המשפחתי, הבשר היחיד שהביאה עימה היה מפרום של פליטת ריאליטי. תפוחי האדמה לא היו עשויים. התמרמרנו ועברנו לתזונה טבעונית שכללה בעיקר הררי עדשים, טחינה משוק לוינסקי וחצילים מטוגנים בנוסח עדות הארדיטים.
סיפרתי לסבא ארדיטי את קורותיי. הוא הפציר בי לנסח את כללי הזהב של התארחות הגונה, והרי עיקרם:
1. כשאתה מתארח, יש לנקוב בתאריכי ההגעה והעזיבה ולשאול אם זה מסתדר.
2. יש להקפיד על רענון המצרכים לקפה. דאג שתמיד יהיו בבית קפה, סוכר וחלב.
3. אם אחד ממרכיבי הקפה אזל, ואין באפשרותך לרכוש חדש, הודע למארח שעליו לחדש אספקה בדרכו הביתה.
4. יש לכבד את המארחים, ובכללם את חיות הבית. הכפשת החתול מהווה עילה מספקת לסילוקך.
5. המארח ישן? יש ללכת על קצות האצבעות ולדבר חלש.
6. המארח בהאנגאובר? יש לתת לו שעה של דממה מוחלטת להתאוששות מהירה.
7. יש לנגב את רצפת חדר השירותים בתום המקלחת.
8. יש להניח את מטלטליך בפינת החדר שבו אתה לן, ולא לשים אותם באמצע חדר השינה של המארח כמכשול לעיוור.
9. אין ליזום שיחה עם המארח, שעה שהוא מרותק לסרט קולנוע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
