היי לכולם,
כאן הנערה הכותבת, אני מעדיפה להישאר אנונימית ^^
אממ.. הסיפור יספר על מתבגרת, בכיתה ז' ועל חייה ועל ההתבגרות שלה.
בואו נתחיל עם הסיפור.

"בוקר טוב תלמידים" המורה התחילה לדבר "אני חיה, ואני אלמד אתכם חשבון"
כולם התחילו להתלחשש,זה היום השני ללימודים בכיתה ז' וגם, חיה היתה זקנה מאוד ודיברה לאט,
העברתי פתק לחברתי הטובה אינה, היא מהממת - יש לה עיינים כחולות ושיער שטני מדהים,
לאינה יש חוש אופנה ולפני מסיבה תמיד אנחנו נפגשות אצלה והיא מוסיפה לי לבגדים תכשיטים ומאפרת אותי,
ההורים שלה ממש עשירים, אני אוההבת לבוא אליה, לא בגלל הכסף,
אמא שלה ממש נחמדה ותמיד מכבדת אותי בעוגות ושתיה,
אבא שלה כמעט לא בבית, אבל לא נראה לי שזה מפריע לה.
שכחתי להציג את עצמי, אני ברית, וזה לא מהמילה "ברית מילה" זאת מילה נרדפת ל"שלום",
יש לי שיער בלונדי חלק, אינה אוהבת לשחק בו..
יש לי עיינים חומות וקצת מלוכסנות, ואני ממש ההפך משטוחה, עוד מעט אני אצטרך חזייה.
אמא שלי עובדת בבנק הפועלים, היא מנהלת שם ובגלל זה היא עובדת רוב הזמן מהבית.
אבא שלי עובד בבורסה לתכשיטים, הוא רוב הזמן לא בבית.
החברה הכי טובה שלי זאת אינה, בגלל שההורים של שתינו עסוקים נורא אנחנו אוהבות להיפגש ולהיות ביחד.
ועוד משהו קטן,אני מאוהבת.
אבל נחזור לשיעור, אנחנו מתחילים השנה עם ספר "אלגברה" של בני גורן, הספר ע נ ק !
המורה אמרה לנו מה יהיה השנה ואיך יתחלק הציון שלנו,
קיבלתי פתק מאינה:"היא נראת נחמדה, לא?!"
שלחתי לה בחזרה:"אוליי.. היא נראת בת 90.. חח" אינה חייכה אליי.
לידי יושב בן, הוא היה איתי ביסודי, הוא כוסון על,
יש לו עיינים חומות ושיער שטני-חום כזה, הוא רוב הזמן עם כובע,
הוא טיפה ערס, אבל כשנהיים קרובים אליו הוא נחמד ומצחיק.
בהפסקה הסתובבתי עם אינה וחיפשנו את השירותים, בסוף מצאנו אותם,
ונכנסנו והכל היה בסדר וכשיצאנו הסתכלנו על הדלת ממול שהיה כתוב "שירותי בנות",
ואינה אמרה לי "ברית, נראה לי שנכנסנו לשירותי בנים"
ואני לחשתי "פאקק" ואז רצנו משםם וכשהתרחקנו אינה התחילה לצחוק,
פגשנו את בן והוא לא הבין על מה צחקנו, והתחלנו שתינו לדבר ביחד
ויצא לנו מרוב צחוק "שירותיםם..בנ..ות..בנים..אופ...שיטט..בטעות" ובן לא הבין והסתכל עלינו כאילו נפלנו מהירח.
נכנסנו לשיעור שוב, היה לנו שיעור חינוך, שהיה משעמם,המורה שלנו דיברה המון זמן על פעילויות שיהיו השנה.
אחרי זה היה שיעור חופשי כי אמא של המורה קיבלה שבץ והלכנו הביתה,
אמרתי לאינה"איזה כיףף.. יום שני בביצפר וכבר הולכים הביתה שעתיים מוקדם יותר"(היה אמור להיות שיעור כפול)
ואינה הציעה שנלך אליה הביתה,אבל לא היה לי כח אז אמרתי לה שביום אחר.
בדרך הביתה הרגשתי שמישהו מסתכל עליי,אבל חשבתי שאני סתם מדמיינת ולא יקרה לי כלום כי יש שמש בחוץ,
אבל עדיין פחדתי, אני לא יודעת ממה.
התחלתי להגביר את הקצב, והגעתי הביתה, הלכתי למטבח וחיממתי לעצמי ספגטי ושניצל מאתמול הלכתי לשבת על הספה בסלון וראיתי טלוייזיה, שמעתי את הטלפון מצלצל וקמתי להרים אותו,
הרמתי את השפורפרת ושמעתי ציפצוף חד כזה, לא הבנתי מה זה וניתקתי.
אחרי כמה דקות שוב פעם צילצל הטלפון הלכתי אליו ושוב פעם שמעתי את הצליל הזה,
לא הבנתי מה זה, אבל התחלתי לפחד, אחרי כמה דקות שוב צילצל הטלפון וכבר פחדתי לענות,
אבל הלכתי לטלפון ובכל זאת הרמתי את השפורפרת,
שמעתי קול שאומר:"הלו? ברית?....."

מי זה היה? הכל בפרק הבא.
תגיבו, השקעתי.