לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד בלוג סיפורים [ :


בלוג סיפורים בהמשכים ( :

Avatarכינוי:  הסופרת ( :

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

תחרות סיפורים ראשונה בנושא - "נשים גיבורות"


שלום , שמי נועה , בת 18 מירושלים .

רציתי לספר לכם את החוויה שלי .. איך אני ייקרא לה , עצובה או שמחה , אתם תבחרו .

אז , הכל התחיל שהייתי בת 13 וחצי , שהייתי באמצע כיתה ז' .

גיליתי שיש לי סרטן ..

עוד יכולנו להציל אותי , הוא היה רק בהתחלה . .

אני ומשפחתי היינו צריכים לטוס לחוץ לארץ בכדי ששם יעשו לי את הניתוח , ויצילו אותי .

כאשר ביררנו כמה עולה הניתוח והטיסה , המחיר היה גדול מדי בשבילנו . אנו לא משפחה כה עשירה .

החלטנו , להתחיל את המאבק .

התחלנו ,לאסוף כספים , תלינו שלטים , מכרנו בגדים ,בובות שהיו לי שהייתי קטנה ושטפנו מכוניות , ניסינו לאגור את הכל .

היינו לנו חודשיים לארגן את כל הכסף .

כולם הסתכלו עלי במבט מוזר .

'אני בסה"כ נערה , וכבר אני נלחמת על חיי ? ' חשבתי לעצמי .

תמיד הלכתי עם ראש מורם , עם חיוך על הפנים , וכך גם משפחתי .

אני זוכרת שעשינו ארגון כזה , אנשים עזרו לנו למכור דברים , מכרנו ספרים , תכשיטים , בגדים , אוכל ובקיצור , הכל .

ואז .. הגיע תורי לדבר . מאות אנשים באו רק בשבילי .

עמדתי על הבמה , והקראתי מכתב שאני אבי ואימי כתבנו ביחד : ' שלום לכולם , ותודה שבאתם ,

ההתרגשות שלי עצומה .

אתם לא מבינים עד כמה אני שמחה !

אני מבטיחה לכם שעד הניתוח ומקווה שאחרי ,

אני לא יוריד את החיוך מפני ,

אני ישמח כל חיי !

אתם יודעים פתאום , החיים נראים כה קצרים .

זה עצוב עד כמה אנחנו שוכחים .

אני זוכרת , שאיזה ילד מהכיתה שלי שאל אותי למה אני כ"כ שמחה אם יש לי מחלה ..

בהתחלה שתקתי .ואז אמרתי ' למה לי להיות עצובה ? זו כולה מחלה , אם ה' רוצה שאני ימות ,אני ימות . אבל אם אני ישאר בחיים , ואת זה אני דיי בטוחה שיקרה , אז זה אומר שה' נותן לי הזדמנות לחיות את החיים שלי , להבין שהחיים שלי הם מיוחדים , ובעצם כולם זוכים כל יום לשמוח , כל יום להתאהב מחדש , כל יום לחבק מישהו שאוהבים וכו' . ואנחנו לא מקבלים את זה ככה , אנחנו חושבים שהחיים שלנו מסובכים כאשר אנחנו רבים , נפצעים מכה קטנה , או אומרים משהו בטעות שלא רוצים להגיד .

ויש אנשים כמוני שנלחמים על חייהם כל יום . '

והילד חייך .

מה שאני רוצה להגיד לכם , זה שחיים רק פעם אחת בחיים , אז תהנו הא ? '

סיימתי לקרוא וכולם מחאו לי כפיים .

 

כעבור חודשיים , אספנו מספיק כסף בכדי לטוס . עברתי את הניתוח בשלום , וכעבור כמה חודשים , הרופא אמר לי ש...

התגברתי על זה בשלום , ואין לי סרטן , הצלחנו למנוע ממנו לגדול .

זה היה היום המאושר בחיי ,היום שבאמת נלחמתי על חיי ..

 http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=450140&blogcode=8919694

נכתב על ידי הסופרת ( : , 6/4/2008 21:37  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסופרת ( : ב-23/4/2008 17:02



13,287
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להסופרת ( : אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הסופרת ( : ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)