לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

?If I Promis Not To Kill You Can I Get A Hug


You Can't Hurt Me Anymore


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2008

חזרתי מטיול שנתי בנגב, מישהו מת, כולם חולים. זוועה


מישהו מת, כמעט מתנו, אני חולה, כולם חולים, ישנו באוהל מסריח שתי מטר מגמלים מסריחים, בקושי ישנו, האוטובוס התקלקל, חיכינו חמש שעות בסה"כ כדי שדברים יסתדרו, לחברה שלי יש יומולדת היום וזה יצא לה על היום הכי גרוע.

חפירה.

יום ראשון
כתוב בדף שבשבע יוצאים מהבצפר ואני וחברה שלי הגענו בעשרה ל ומה גילינו? שהכל ריק, כולם הגיעו בשבע וחצי ויצאנו בשמונה ורבע.
שלוש וחצי- ארבע שעות נסיעה לשם. היה טוב ויפה, הלכנו ארבע שעות באיזה מסלול עם סלעים וצוקים, בנחל אבוב [מה שכמובן היו שם רק שלוליות מגעילות ולא נחל] ואח"כ נסענו למאהל הבדואי ליד ערד והסבירו לנו כל מיני דברים ונתנו לנו פיתה, תה וקפה.
אח"כ רכבנו על גמל.
XDDD זה היה הדבר הכי מצחיק בעולם! אני וחברה שלי היינו על גמל ביחד ואני הייתי מקדימה והיא מאחורה, ומאחורנו שורה של גמלים וילדים. וכל שנייה הגמל מאחורנו התקרב לתחת של הגמל שלנו ונגע לחברה שלי ברגל והיא התחילה לצרוח כמו מטורפת, היא הרגה לי את האוזן XDD והמורות שלנו גם עלו וזה היה אחד הדברים הקורעים הן התחילו לצרוח כי הגמל מאחורה הריח אותן או משהו כזה >< XDDD
וכל הפקאצות/ערסיות בשכבה צורחות והגמלים צורחים..
אח"כ התארגנו באוהל אחד כולם ואז הייתה ארוחת ערב באוהל אחר ואח"כ סתם הסתובבנו באיזור.
ילד אחד מהשכבה שלי רב מכות עם ילד מבצפר אחר וכל אחד הביא את השכבה שלו והיו שם מכות אבל מכות [נו ברור, השכבה שלי. אם אין מכות אז זה XD] אבל המורות שלהם הפרידו וגם הבנים הנורמליים וכמה בנות וכל אחד הלך לחלק שלו.
ובערב היה לנו דיסקו עם מוזיקה באוהל אחר וכולם רקדו והיה קריוקי וזייפו XD והמנהלת דיברה ואמרה שהיא גאה בנו ושאנחנו מתנהגים יפה וכולם גיחכו לעצמם כי הן לא ידעו על המכות שהיו המנהלת לפני זה שאלה אם היה משהו אז אמרנו כזה "מה? מה פתאום! לא היה שום דבר" .
וזה היה היום הכי טוב בחיים שלי .

יום שני
היום הכי גרוע בחיים שלי, ומזל שהוא נגמר.
נתחיל בזה שהבנים המטומטמים שלנו עשו רעש כל הלילה והלכנו לישון ב-12, אח"כ התעוררתי בשלוש וחצי ואח"כ שוב בחמש וחצי וזהו, לא יכולתי לישון.
ירד גשם והיה כפור אז נשארתי מתחת לשק שינה עד שש בערך ואז חברה שלי התעוררה והלכנו לשטוף פנים ולצחצח שיניים. האהבלה שמה נעל אחת שלי ונעל אחת שלה ולא שמה לב עד שהגענו לשירותים XDDDDD כי היא התלבשה בחושך
אח"כ ארוחת בוקר ואז יצאנו לדרך ליום הכי גרוע.
הגענו לעין גדי והתארגנו והתחלנו ללכת את המסלול, אעאעאעעאעאעאע כמה הלכתי!! ועוד השרירים שלי היו תפוסים מאתמול מההליכה והיה חם כמו אמצע יולי ועלינו על הר!! הררררר!!! ואז ממש הגענו לסוף ובא ענן שחור עם רעמים וברקים והתחיל להיות קר. והיינו ממש גבוה אז שומעים את הרעמים כאילו הם שתי סנטימטר ממך וכולם צרחו ורואים את הברקים וזה נראה כאילו זה הולך לפגוע בך!
אז התחיל לרדת גשם קל והגענו ממש למעלה ומשם התחיל להתחזק הגשם אז אמרו לנו למהר ונרד מהירידה בצד השני לפני שיתחיל להחמיר, מה שכמובן היה מאוחר מדי.
התחלנו לרדת וכבר היה ממש מונסון! ירד גשם וברד ענק, והיו ילדים עם בגדים קצרים והתחילו לבכות כולם ולהתחרפן כי היה קפוא, ירד גשם וברד כואבים, כל הבוץ התחיל לרדת והיו שיטפונות והיינו באמצע הירידה שאמרו לנו לחזור חזרה כי מוצף אבל כל השביל היה מלא בבוץ שזרם ואבנים מחליקות וזה היה שתי סנטימטר מהקצה ומי שהחליק היה יכול לעוף ולמות.
אז עלינו בזהירות והיו רוחות והגשם לא הפסיק וכולם נכנסו להיסטריה ועלינו ואז היינו צריכים לחזור מאיפה שבאנו, אבל הבעיה שזה היה מוצף כי היה שם נחל שהתחזק אז הייתה סכנה שהאבנים יתמוטטו אז לקחו אותנו בזהירות והמדריכים עזרו לנו לעבור מעל נהר גועש של בוץ לצד השני ואז ירדנו ואני וחברה שלי התחלנו לצחוק ולשיר כי אני בנאדם אופטימי והתחלתי לשיר קומבאייה מיי לורד XDDD ואז עפתי לתוך שלולית בוץ וחברה שלי הנעל שלה נתקעה בשלולית בוץ והיינו צריכות לרדת בתוך בוץ ונהר של בוץ והכל בוץ ואנחנו קופאות מקור!!
אבללללללללללל לבסוף כולם יצאו שלמים ובריאים, חוץ מהתייר האמריקאי שמת שם.
הוא מת ממש במקום שהיינו אמורים להיות בו. אם היינו ממשיכים שני מטרים לפני הגשם חצי מהשכבה לא הייתה.
וחברה שלו הייתה בגדר נעדרת ושלחו מסוק חיפוש ענק לחפש אותה ובינתיים החלפנו בגדים בשירותים שהיו שם ואז הגיע המסוק הענק והוא נחתעל החול בשטח הגדול שהיה שם וכולם רצים כמו מטורפים לראות מה קורה והוציאו רק אנשים שנתקעו שם ולא מצאו אותה במשך כמה שעות והגופה של הבנאדם שמת הייתה מונחת על החול ליד המשטרה שם והיה עלייה מין ניילון כזה או משהו וכשהמסוק עלה אז זה עף קצת ומי שהסתכל ראה את הגופה. בררררררררררר .
אבלל בסוף מצאו אותה במערה והיא חיה ושלמה ובריאה והמים הגיעו לה עד לצוואר וחילצו אותה והיא בסדר.
והכביש היה חסום משני הצדדים אז נתקענו שם כמה שעות עד שהדחפורים פינו ואז נסענו והגענו למקום שהייתה בו הצפה והאוטובוס נסע בתוך נהר וכולנו התפללנו שיעבור והכל יהיה בסדר והכל היה בסדר.
ואז בדרך ראינו תאונה והמכונית הייתה מרוסקת והמשאית גם הייתה קצת מעוכה וראו את הבנאדם בפנים ואח"כ התברר לנו שזה מנחם הורוביץ מגיש חדשות בערוץ 22 או 10.
אחחחחחחחחחח"כ הגענו לצומת משהו [שכחתי ] והאוטובוס שלנו שבק חיים [גם לפני האוטובוס קירטע אבל הנהג הצליח לנסוע עד למקום ההוא] וחיכינו איזה שלושת רבעי שעה עד שבא האוטובוס השני ולבסוף אחרי שלוש וחצי שעות נסיעה חזרה הגענו לבצפר ואני הגעתי הביתה רטובה ומעוצבנת ונכנסתי ישר להתקלח שעה וחצי.
האמפי שלי נהרס והנעליים של חברה שלי שהשאלתי ממנה ומצלמות ופלאפונים נהרסו לכמה ילדים והפן של חברה שלי [אחרת] נהרס והיא התחילה לצרוח XDDDD ואמרנו שעדיף לאבד את זה מאשר את החיים כי אמפי אפשר להחליף אבל חיים לא.
אז הודנו לאלוקים שאנחנו חיים ובדרך הבנים הקריאו תפילת הגואל או משהו כזה [גם כשיצאנו הם קראו תפילה].

וחזרנו הביתה עייפים, מוכים, רטובים ומצוננים.
אבל חיים .
נכתב על ידי , 26/2/2008 16:03  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 33

תמונה




2,681
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , האופטימיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לOne More Tear Of Joy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על One More Tear Of Joy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)