סתם עוד בלוג סיפורים[:

 בעע אני חולה מתה אבל בכל זאת שמתי פרק[:

חח הבטחתי כל יום אז קריאה נעימה3:

פרק 9

הוא הרגיש צורך עז להגיד לה אבל מצד שני הוא לא רצה לפגוע בה כמו שאחיו עושה לה עכשיו. הוא לא היה בטוח ב100% שסטפאן ולוטי לא יהיו ביחד. הוא השפיל את ראשו. "אז הוא כן אמר עליי דברים..." היא אמרה בעצב. "תקשיבי...אני יודע שמה שהוא עושה זה ממש לא בסדר, אבל בינתיים את צריכה להראות שזה לא מזיז לך" אמר ג'ייס בנימה מתנצלת. "תתנהגי כאילו נפרדתם אבל אל תהיי עם אף אחד אחר, שיראה שאת בכל זאת נאמנה.." "רגע, מה זאת אומרת 'בכל זאת נאמנה'?!" התפרצה "אני הייתי נאמנה כל הזמן! אפילו לפני חודשיים כשהוא בגד בי עם לוטי כשהוא היה כביכל שיכור! גם אז אני נשארתי נאמנה וסלחתי לו! אני תמיד סולחת לו" כעט היא שוב התחילה למרר בבכי. 'נפלא ג'ייס...' חשב. "אז..אולי כדאי שתחתכו..." לחש ג'ייס מקווה שהיא לא שמעה את זה. אבל היא שמעה. "לא.." אמרה "אני אתגבר על זה. אני יעשה את מה שהצעת. אני לא יכולה להישבר בגללה" היא לא היתה מסוגלת אפילו להגיד את שמה של לוטי. "אבל..." לחשה "למה הוא מתנהג כאילו באמת בגדתי בו" כעט הורידה את קולה ללחישה. "תראי, אני לא רוצה להיות זה שיגיד לך ולא רק בגלל שהוא אח שלי, אלא בגלל שאת גם חייבת לדבר איתו על זה. זה לא יכל להימשך ככה כל החיים את יודעת. הדבר היחידי שאני כן יכל להגיד לך זה שהוא מחפש אותך. הוא מחפש את החולשה הכי גדולה שלך לנצל את זה ולדרוך על זה. הוא מחכה שתעשי משהו שיראה כמו בגידה" אמר ג'ייס נגעל מעצמו על כך שהוא גורם לשאנון לבכות שוב. "אבל למה?!" כעט קולה היה ממש שבור והוא לא היה מסוגל לראות אותה ככה. הם העבירו את שאר השעות בכך שג'ייס עודד אותה וחיזק אותה. בשעה 3 וחצי שאנון קמה על רגליה "טוב נראה לי שאני אלך לפני שסטפאן יחזור...אני לא רוצה שיחשוב שחס וחלילה בגדתי בו איתך" אמרה בעוקצנות "בכל מקרה..תודה באמת עזרת לי ג'ייס" אמרה וחיבקה אותו, הוא החזיר לה חיבוק חם וחזק וליווה אותה עד לדלת הכניסה למטה. "את תסתדרי מפה?" שאל "חח אני גרה 5 דקות מפה" ציחקקה "לא..התכוונתי בעניין עם סטפאן" אמר וחיוכו דעך מעט "אני אעדכן אותך.." אמרה והלכה. כשחזרה הביתה אף אחד לא היה בביתה. היא בדקה את תיבת הדואר, ראתה שאין שם שום דבר בישבילה ונכנסה. אימה השאירה פתק "שאנון שלי, אני ואבא חוזרים מאוחר היום קניתי עוד תה למקרה חירום, מחר אני אעשה קניות ומחר אני חייבת לדבר איתך על משהו חשוב מאוד. לא יצא לי לדבר איתך כבר המון זמן נעלמת לי..בכל מקרה אני אוהבת אותך המון ונתראה מחר. " שאנון קראה את הפתק 'על מה היא כבר יכולה לדבר איתי?' חשבה. היא הכינה תה ובדקה את אם היו לה שיחות כלשהן. הכל היה ריק. 'הממ..אני אתקשר לסטפאן' חשבה וכך עשתה. עם התה ביד היא התקשרה אליו, הוא לא ענה. 'יכל להיות שהוא מסנן אותי?' היא שלחה לו הודעה ובה כתבה: "אני חייבת לדבר איתך דחוף ביותר. זה לא יכל להימשך ככה, אני חייבת לדעת מה קרה תחזור אליי בהקדם האפשרי". עברו מספר דקות והוא לא השיב. עברו דקות, שעות. והוא עדיין לא השיב. בינתיים היא ניגנה בפסנתר את

“that’s what friends are for”

של סטיבי וונדר [הזמר העיוור] זה היה השיר שלה ושל סטפאן.

בזמן הנגינה היא שקעה במחשבות. היא עדיין חשבה על טום. 'מעניין אם הוא איכשהו ינסה להשיג את המספר שלי או משהו' חשבה. לפתע נשמעה ההתראה של ההודעה. היא הסתכלה בהודעה ובה היה כתוב "את צודקת..תבואי אליי עוד חצי שעה." 'הממ..אוקי..לפחות הוא השיב' חשבה. אבל משהו עדיין לא הסתדר לה. היא שמעה דפיקה בדלת. 'אולי זה סטפאן' חשבה. היא פתחה קצת את הדלת זה היה רנואד. 'שיט מה הוא רוצה עכשיו?' חשבה "אני יכל להיכנס?" שמעה מצדה השני של הדלת. "אממ כן בטח.." אמרה בהרם גבה. הוא נכנס פנימה ונעמד נבוך בכניסה. "בוא שב..אתה רוצה לשתות משהו?" שאלה בנימוס "ל..לא תודה" מלמל "אז שב לפחות" אמרה באדישות. הם הלכו לסלון והתיישבו. "אז..למה זכיתי בכבוד?" אמרה שאנון והישירה אליו מבט. היא כעסה עליו קצת על כך שהתעלם ממנה מוקדם יותר אחרי שניסה להתחיל איתה לפני יומיים. "ת..תשמעי, אני מצטער שהתעלמתי ממך הבוקר..אני יודע שזה די מגעיל מצדי" התחיל להגיד. "זה בסדר...אני רק יכולה לשאול דבר אחד?" אמרה באיטיות כדי לוודא שהוא שמע, שיערו היה על פניו, לכן היא לא יכלה לראות את הבעתו. הוא לבש תלבושת בי"ס. כנראה שבדיוק חזר מבי"ס. הוא הרים אליה מבט "בטח" אמר. היא אספה לעצמה אומץ ולבסוף אמרה "למה התחלת איתי? אני יודעת שזה לא היה אמור להיות אמיתי..אני מכירה אותך" אמרה בשלווה מסתירה את הלחץ שלה, מה שלא בדיוק הלך לו. "אני מצטער..באמת..זה היה סתם אל תכעסי עליי" אמר מהר מתנצל. "את זה אני מבינה. מה שאני רוצה לברר זה מי אמר לך לעשות את זה" אמרה. לפתע הוא שינה את הבעתו בבת אחת "מה? איך את ידעת מזה?" שאל מופתע. "יש לי את המקורות שלי" צחקה והוא חייך לעברה. "נו..אז מי אמרה לך" שאלה עדיין שומרת על הבעה נעולה. "תראי הבטחתי לא להגיד, אבל וואלה..זה לא פיר. זאת היתה לוטי..השכנה..נו, את מכירה אותה היא בשכבה שלך." אמר "הממ..היתה לי הרגשה חזקה מאוד שזאת היא.." לחשה. "אבל לא שמעת את זה ממני!" אמר לפתע. היא הגניבה מבט לשעון שהיה תלוי ע ל הקיר. השעה היתה כמעט 5. "חח טוב...אני מאוד שמחה שבאת לפה והתנצלת זה היה ממש נחמד מצידך, אבל עכשיו אני באמת חייבת לזוז" אמרה מחייכת "הבנתי..טוב אז אנחנו בסדר?" שאל "בטח..אל תדאג בקשר לזה" אמרה עדיין בחיוך. היא ליוותה אותו לכניסה ואמרה לו שלום. היא הלכה לבית של סטפאן וג'ייס חושבת מה היא תגיד לו כשתראה אותו. היא הגיעה לבית ובגינה ראתה את סטפאן, אבל לא כמו שציפתה.

ספויילרים:

"תגיד לה סטפאן"

"אז אלה היו הפלאשים האלה..."

ולסיום:

הנה השיר ששאנון ניגנה [למי שלא מכיר]