הופה..הנה אני מקווה שהקצב של העידכונים יישאר ככה
בעע אני חולה עם 38 חום..שוב...
טוב אז בנימה אופטימית זו, קבלו פרק 23
פרק 23
'ביל אתה הבטחת' חשב טום והסתכל על אחיו בסלידה. הוא ראה מהצד איך שאנון וביל מסתכלים אחד על השני, אפילו לא שמים לב שהוא שם. הוא הרגיש בלתי נראה, הם שכחו אותו. הוא טמן את ידיו בכיסים והלך לכיבוד. הוא ראה שם את קרלה יושבת ומדברת עם לוטי שעיניה עדיין היו אדומות מעט. לידן הוא ראה את סטפאן ואת מקנזי מדברים גם הם. אל סטפאן הוא לא העז להתקרב. הוא הרגיש יותר מדי מאוים לידו. משום מה, היה נראה כאילו הוא, טום, היה זה שהפריד בין סטפאן לשאנון, למרות שזה בכלל לא היה נכון. הוא חיפש במבטו את גיאורג וגוסטב אבל הם נבלעו בין כל מי שהיה שם. הרגשה של בדידות התגנבה אליו והוא התיישב על כורסא מרוחקת מעט. הוא שקע במחשבות. האם היה צריך בכלל להתעסק עם שאנון? שלא לדבר על להתחיל לפתח אליה רגשות? הוא התחיל לפקפק בעצמו ובלי לשים לב להוריד לעצמו את הביטחון העצמי.
''על מי אני עובד..למה שהיא בכלל תרצה בחור כמוני? היא מוקפת בכל כך הרבה בנים שהיו מתים להיות איתה. למה שהיא תרצה אותי בכלל?' הוא חשב וחשב, לא שם לב שמישהו התיישב לידו.
"הכל בסדר בנאדם?" הוא שמע קול נשי ונעים מדבר אליו. הוא הריח ריח חזק של בושם, אבל ריח עדין. הוא הפנה את מבטו וראה לפתע את קרלה יושבת לידו, מסתכלת עליו בעיני התכלת הגדולות שלה.
"א..אני? הכל בסדר איתי למה?" הוא לא הזיז את מבטו ממנה. הוא לא הצליח. היא נראתה לו מוכרת מאוד אבל הוא לא זכר מאיפה. הוא מאוד רצה לזכור אותה, אבל הוא פשוט לא הצליח.
"אתה נראה קצת מדוכא, נו זאת מסיבה תתחיל להינות" היא חייכה בחביבות "קרה משהו טום?"
"אממ סליחה על חוסר הטאקט והכל אבל...אני מכיר אותך?" הוא אמר לא מבין מאיפה היא מכירה אותו, לא שזה הפריע לו.
"אה חחח הייתי צריכה לדעת שלא תזכור אותי, אתה בטח מכיר אלפי בנות והכל. אני קרלה חברה של שאנון, ישבנו בבית הקפה בקאמדן ו..." היא אמרה ולפתע טום נזכר.
"אה נכון! נכון! אני זוכר אותך! כשיצאת בבכי מהבית קפה והולדן אחרייך ואז כולם ייבשו שם אותי ואת שאנון, חחח אחר כך הייתי צריך ללוות אותה הביתה" הוא אמר, נזכר באותו יום.
"אל תשחק אותה, כאילו שלא נהנית מזה" היא חייכה אליו בהבנה והוא החזיר לה מבט נבוך מעט
"מודה באשמה" הוא גירד בראשו במבוכה
היא אמרה בשוודית“Du lik henne "הוו
"אממ מה?" אמר טום לא מבין "מה הקשר תרנגולת?"
"אהה אתה מדבר גרמנית..." היא חייכה בהבנה "חשבתי שאתה מדבר גם שוודית..לפי המבטא שלך באנגלית" היא צחקה.
"מזתומרת?"
"אפשר לשמוע על המבטא שאתה לא מפה, חשבתי שאתה או משוודיה או מהולנד או מגרמניה. כשאתה מדבר באנגלית זה נשמע כאילו באת מאחת מהארצות האלה" היא גירדה מראשה מבינה שהיא הביכה את עצמה לחלוטין "חחח אני בטח ממש ממש עושה צחוק מעצמי" היא צחקקה
'חח גם היא לא מכירה אותנו..הכי טוב'
"לא, לא ממש. את בטח צריכה להבין קצת גרמנית לא? הרי את משוודיה" אמר מחייך, מרוצה שסוף סוף יש סיכוי לקצת גרמנית.
"ממש קצת" היא חייכה בבישנות
“nicht tun sein scheuen” אמר טום בחיוך
"חח אני לא מתביישת" היא הסתכלה על החיוך שלו והתרכזה בו. היא התעשטה מהר
“ok ich denken ich besser go”היא אמרה במהירות בגרמנית וקמה משם.
'מה הבעיות שלה? כולה דיברתי איתה' חשב טום. הוא דווקא היה מרוצה שעוד מישהו חוץ מהולדן מדבר שם גרמנית, גם אם המבטא קצת צלע ונשמע יותר שוודי. [וכן, יש הבדל יש לי ידידים שוודים] הוא חיבב אותה, היא היתה מתוקה כזאת,היה בה משהו מאוד תמים. אבל מחשבותיו עדיין לא זזו משאנון.
"אתה שר מדהים" אמרה שאנון בהתלהבות, מסתכלת על החיוך ועל הבמט שבע הרצון שלו.
"תודה רבה, וכמו שאמרתי, הקול שלך יפהפה, יש לך עתיד" הוא אמר בהתלהבות "נהניתי לשיר איתך, צריך לעשות את זה שוב מתישהו" הוא אמר קורץ לה, קם ומשאיר אותה שם המומה אבל מאושרת. היא שמעה כמה בנות מאחוריה צועקות "וווווווווווווווווהווווווווו" וגם "גו שאנון..." היא האדימה והחלה לצעוק עליהן "חחח מפגרות!".
ביל התקדם לעבר גוסטב וגיאורג שעמדו ודיברו ליד שולחן המשקאות. הם ראו אותו מתקרב אליהם.
"אז מה..נהנית עם חברה של טום?" אמר גוסטב בנימה מתגרה
"חברה..של..." חשב ביל בקול רם, כאילו מנסה למצוא תשובה לאיזו שאלה קשה "טום?!" הוא התפרץ לפתע "היא חברה שלו?!" הוא היה מופתע לחלוטין.
הוא הבטיח לא לגעת בה, אבל הוא לא תיאר לעצמו שזה בגלל הסיבות האלה.
"היא חברה שלו, היא רק עדיין לא יודעת את זה" אמר גוסטב מתאפק לא לצחוק
"מ..מה? רגע, לא הבנתי, טום רוצה אותה?" התפלא ביל "ממתי טום רוצה מישהי?"
"חחחחחח מה אתה דביל? אתה לא יודע כמה הוא רוצה אותה, ראית איך הוא מסתכל עליה?" אמר גיאורג מאוד משועשע מהסיטואציה.
"מה אתה צוחק?! זה לא מצחיק!" נלחץ ביל. הוא לא היה יכל לסבול את המצב הזה. הוא ידע שאם טום היה מתיחל עם מישהי שהוא היה רוצה הוא זה לא היה נגמר טוב.
"חחח אני צוחק כי טמבל גמור!!" צעק גיאורג
"תראה" אמר גוסטב לפני שביל וגיאורג יתחילו לריב "לך דבר עם טום. אני לא חושב שהוא במצב הכי טוב שהוא יכל להיות. במקום להינות ממסיבה של ידידה שלו הוא אוכל את עצמו שם. וכמו שאני מכיר אותו הוא בטח מתחיל להחמיר עם עצמו. לך תדבר איתו ותבהיר לו הכל. הוא אח שלך, הוא יבין. הוא חייב להבין" אמר גוסטב ונתן לו מכה קטנה בגב העליון.
"אתה צודק.." מלמל ביל והחל ללכת לכיוון טום שעדיין ישב שם על הכורסא והוא התמקד על נקודה מסוימת בחדר. טום לא שם לב שביל התקרב ולכן קפץ כשביל נגע בכתפו.
"אה זה אתה.." מלמל טום, וביל לקח שרפרף והתיישב מולו.
"תגיד..." אמר טום אחרי שתיקה קצרה, "מה לא בסדר בי?"
"אממ כלום, למה שמשהו לא יהיה בסדר איתך?" אמר ביל לא מבין לאן טום מנסה לחתור.
"לא, כי, אתה מבין, כרגע עוד מישהי דחתה אותי..." אמר. ביל עדיין לא הבין
"אבל...אתה לא רוצה את שאנון?" אמר ביל מרים גבה
"כן, אבל היא תפוסה..." אמר טום, עדיין לא מסתכל על ביל
"באמת?" אמר ביל בהלם "א..אני מצטער על זה...יהיו אחרות.." אמר מנסה לעודד
"מה היא לא תפוסה? אה חשבתי...סליחה.." אמר טום בציניות "ביל, ראיתי איך הסתכלת עליה, אתה פאקינג התחלת איתה שם!" אמר טום מעט עצבני. "אתה הבטחת!"
"תראה, קודם כל, אתה צודק אבל אני לא זוכר שאמרתי משהו על זה שהבטחתי" אמר ביל מנסה להתחמק
"אני לא צריך שתגיד כלום! אני מבין אותך, גם בלי מילים. רק מבט ממך אני צריך כדי לדעת מה אתה מנסה להגיד לי! תאמין לי! ואני בטוח שאצלך זה אותו דבר! בגלל זה, מתסכלת אותי העובדה שהיית צריך, במקום להתרכז בעצמך כל הזמן, לחשוב טיפ טיפה גם עליי, לנסות להבין אותי. אבל אפילו את זה לא עשית! באמת תודה ביל." אמר טום בתסכול
"תראה, אני כן הבנתי, אתה צודק. אבל חשבתי שזה מסיבות שונות לגמרי" הצטדק ביל.
"אה כן? איזה למשל?" אמר טום בפרצוף חמוץ
"למשל, אולי כי היא מעריצה, אולי כי אתה לא רוצה שניקשר למקום יותר מדי כשנעזוב..לא יודע!" אמר ביל "מה שאני כן יודע, זה שלא התכוונתי שככה זה יהיה ואני מצטער אני מבטיח שאני לא אגע בה אוקי? מרוצה?" אמר ביל מעט מרים את קולו. אבל לא היה לא אכפת, העיקר שטום יסלח לו. הוא לא היה מוכן לסבול את זה, שבגלל בחורה, הוא יריב עם טום. גם אם זה אומר לוותר על מישהי.
"חח זה בסדר אח שלו.." אמר טום וקם לחבק את אחיו "זה לא שתכננת עליה או משהו" אמר טום בחיוך והסתכל על ביל. הוא החזיר לו מבט טיפה מוזר
"אממ..נכון...?" אמר ביל בהיסוס
"אויש נפלא..." אמר טום
"חח צוחקים איתך" אמר ביל שקיבל במהרה מכה בראש מטום.
"שאנון? באוי דקה" אמרה קרולה וסימנה לשאנון לבוא לשבת איתה בפינה של הנרגילה. רק שתיהן היו שם כי כל השאר שוב רקדו ודיברו.
"סוחבת?" שאלה שאנון
"יאפ" אמרה קרולה ונתנה לשאנון את הצינור
"תקשיבי, רציתי לשאול אותך משהו, אבל תעני לי בכנות" אמרה קרולה לאחר ששאנון עשתה עיגולים באוויר עם העשן.
"דברי" פלטה שאנון
"את מתכוונת לסלוח לסטפאן מתי שהו?" שאנון שמעה את זה ונחנקה. קרולה ירתה את השאלה שהיא הכי פחדה לשמוע, או יותר גרוע, לענות עליה.
"את בסדר?!" נבהלה קרולה ולקחה את הצינור
"כן, כן..זה פשוט..." אמרה שאנון והסדירה את נשימתה "אני לא ממש יודעת" היא אמרה ושיחקה באגודליה
"אני מבינה אותך" אמרה קרולה ולקחה שאיפה "אבל זאת היתה מעידה של סטפאן, הייתם אחד הזוגות הכי חמודים ומאושרים שיש לא ככה?" אמרה קרולה.
"אממ יכל להיות.." אמרה שאנון והשפילה את מבטה
"לא חבל לזרוק סתם ככה 4 חודשים?" אמרה קרולה בחוסר טאקט מוחלט.
"אה זה מה שאת חושבת? 'סתם 4 חודשים'?" התרגזה שאנון למרות שהיא הכירה את קרולה והיכ הכירה את חוסר הטאקט המוחלט שהיה לה. אבל היא לא כעסה בגלל זה. הכעס שלה היה על סטפאן.
'אוף! למה הוא עושה לי את כל הריגשי הזה?! אני לא רוצה לחזור אליו' חשבה שאנון בעצבים.
"סליחה..לא התכוונתי שזה ישמע ככה ואת יודעת את זה.." אמרה קרולה בנימה מתנצלת "אבל, את לא חושבת שזה די חבל? למה שלא תחזרו? אחרי הכל..אי אפשר לכעוס לנצח נכון?" אמרה קרולה.
"לא. אי אפשר." אמרה שאנון באדישות, מתמקדת בנקודה מסוימת בקיר. "אבל אני לא רוצה לחזור אליו. זה יהיה מוזר מדי..." היא פלטה. היא לא באמת התכוונה לזה. היא לא רצתה להגיד שהיא לא רוצה לחזור לסטפאן בגלל שהיא רוצה את טום. אבל לחוסר מזלה המוחלט קרולה קלטה אותה כבר.
"יש מישהו. נכון?" היא אמרה בחיוך מעט מתחמן. היא שמחה על פיסת הרכילות שכרגע ניתנה לה.
"אולי.." אמרה שאנון מסמיקה מעט.
"דברי" אמרה קרולה, שוכחת עד כמה היא ישירה
"אוקי.." אמרה שאנון. היא שמה את את פיה ליד אזנה של קרולה ולחשה "קפצי לי" והלכה משם, שמחה שהיא לא גילתה יותר מדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
