סתם עוד בלוג סיפורים[:

אומג!!!! פרק!!!!! אני לא מאמינה!!!!!!!!!!!!!!!!!!111 חח אני יודעת שהוא ממש קצר אבל זה בגלל שההמשך כבר כתוב במלואו בפרק הבא[:

אוקי, עידכון, חזרתי לרעננה לישראל. לא היה לי כיף ומדהים כל כך אצל סבתא..

נממ קיצר, פרק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11

פרק 32

הצלצול נשמע וההפסקה החלה.הולדן וסטפאן בדיוק חזרו משיעור ספורט מתיש.

"היום לא היה שיעור משולב, חבל. לוטי, ואלרי ואלכסי הגיעו עם מכנסונים קצרצרים" חייך סטפאן.

"סטף..אתה מתחיל להיות כמו ג'ייס מרגע לרגע" אמר הולדן

"וזה טוב או רע?" אמר סטפאן ולגם לגימה ארוכה מבקבוק המים שלו. הולדן הסתכל בהודעות בפלאפון. היו 5 שיחות שלא נענו ועוד אולי 20 הודעות. 2 שיחות משאנון [מהבית כמובן] ו3 שיחות מטום. וההודעות, הוא אפילו לא טרח לבדוק את כולן. הוא ידע כבר במה מדובר רק מלהסתכל על הודעה אחת של טום. סטפאן שם לב שהולדן בוהה במסך בריקנות.

"מה קרה?" אמר סטפאן, מעט בדאגה.

"סתם, טום מבקש כל הזמן את המספר של שאנון, ושאנון מבקשת את של טום. אויש שני אלה, שיהיו ביחד כבר וזהו.." הוא אמר מעט בעצבנות אבל אז שם לב מה אמר והסתכל על סטפאן בבהלה.

"טוב.." אמר סטפאן. הולדן עצם את עיניו כאילו הוא עומד לחטוף מהלומה. "כנראה שאני פשוט אצטרך להקדים אותו.." אמר והלך.

הולדן נשם לרווחה. 'רגע, טום לא אמר שהם חוזרים עוד 5 ימים לגמרניה? פאק! מה עושים במצב כזה?'

.............................................................................................

"הומו?" קרלה היתה בהלם. היא הסתכלה למעלה, לא מעיזה להוריד את מבטה. "את זה לא ראיתי בא..." היא אמרה מהורהרת. "זה אומר..שהפעם ההיא ששכבנו, לא היתה לה פשוט שום משמעות? אפילו לא פיצית?" היא אמרה עדיין נועצת מבט בעננים.

"מה את מפגרת? למה נראה לך שאני באמת הומו. חס וחלילה. סתם עבדתי עלייך כדי לראות איך תגיבי" הוא אמר ופרץ בצחוק נבוך.

"ג'ייסון אנג'לו ביירון! מה אתה דפיקטיב?! דיביל! Du litet kuk sugapparat

היא החלה לצעוק כמה  קללות עסיסיות בשוודית אבל היא נהנתה מזה, והיא הראתה את זה, והיא ידעה שהיא הראתה את זה. הם התחילו ללכת מכות בצחוק כמובן. הם התגלגלו להם על הדשא, ודבר הוביל לדבר.

בסוף יצא שקרלה שוכבת על הגב וג'ייס שוכב על הבטן, אה כן, רק מעליה. הם שניהם התנשפו.

"אני רק רוצה שתדעי.." הוא לחש אחרי שהוא הסדיר מעט את נשימתו. "שאני, לא מתחרט, אפילו קצת, על מה שהיה. והפעם, אני לא אהיה אידיוט ואשים את הרגשות בצד" הוא אמר עדיין מתנשף מעט. קול הלחישה שלו העביר בה צמרמורת.

"אתה בטח כבר יודע" היא לחשה לו בחזרה, גם היא מתנשפת "שאני רוצה אותך, כבר הרבה מאוד זמן. אולי אפילו יותר מדי" היא אמרה. ידיה נפרשו על הדשא כלפי מעלה והוא אחז בזרועותיה, מדביק אותן לאדמה, משאיר אותה חסרת אונים מולו, כאילו הוא מפחד שהיא תברח לו. הוא לא שחרר את הידיים ואפילו הידק את אחיזתו. הוא לא הראה אף סימן שאומר או רומז על זה שהוא עומד לשחרר אותן, והיא לא הראתה אף סימן התנגדות. הוא נשק לה על השפתיים נשיקה קלה, שהשאירה טעם לעוד. "לא פה" הוא חייך.

"ולמה שאני אסמוך עליך?" היא אמרה, יודעת שכבר אין לה כל כך מה להפסיד מכיוון שהיא חשפה כבר יותר ממה שהיא רצתה. "איך אני אדע, שכמו בפעם הקודמת, אתה תתנהג כאילו כלום לא קרה? תתעלם? תהיה אדיש אליי?"

"כנראה שפשוט תצטרכי לבטוח בי." הוא אמר בחיוך מרגיע. אבל זה לא הרגיע אותה

"אני לא יכולה. כבר פגעת באמון שלי פעם אחת. איך אני אמורה לדעת שאתה באמת רציני?"

"הממ..ראיתי את זה בא" הוא אמר רגוע לחלוטין "את כבר תראי" הוא אמר בחיוך "את רוצה שאני אלווה אותך הביתה?" הוא אמר בנימוס והיא הנהנה בחוסר הבנה.

..........................................................................................................

"קח לעצמך ביצים כבר טום! באמת! אתה כבר מתחיל ממש לעצבן אותי" הרים ביל את קולו לעבר טום.

טום השפיל את מבטו כמו כלבלב שנוזפים בו לאחר שלעס את הספה.

"תראה, אנחנו נוסעים עוד 5 ימים אם אתה כל כך רוצה להיות איתה תעשה משהו בקשר לזה!" אמר ביל ויצא מהחדר בכעס טורק את הדלת מאחוריו. טום הסתכל על גיאורג שכל הזמן שיחק בפלייסטיישן אבל הקשיב.

"אל תדאג, אלה סתם עוד אחת מההגזמות שלו" אמר גיאורג וחזר למשחק שלו.

'זהו' חשב טום. 'אני הולך'. הוא יצא בשקט מהמלון.

אז זהו זה, עד הפרק הבא. אוהבת מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

כריס^^