אני רוצה לקחת אותך עכשיו, לאמץ אותך אלי ולהגיד שזה בסדר, אבל אני יודעת שזה לא, אני יודעת שאין מילות קסם שיתקנו הכל, שיחברו את מה שאבד כבר מזמן, אבל זה לא אומר שהכל אבד או אבוד, זה אומר שאני איתך כאן, שאני לא זזה מפה.
כי את מכילה בתוככך עולם שלם, והעולם שלך זה המקום הבטוח שלי, אני לא אתן לך להרגיש לא בטוחה ועצובה בתוך עצמך. אני יודעת ומודעת לעובדה שזה לא תלוי בי, אך אעשה כל שביכולתי לשפר את החיוך הזה שאני יודעת שלא שם כרגע, ולפעמים, גם כשהוא מצטייר על השפתיים שלך לעיניים הוא לא תמיד מגיע.
ומגיע לך הכל, באמת. את לא רואה זאת אבל כל השאר רואים עד כמה את מיוחדת, שכל חיי חיפשתי בדיוק את האדם שיהיה את. ורק עכשיו כשמצאתי אני מבינה שלא אוכל לשמור אותך לעצמי, יש בך המון לתת ולכולם ואני לא יכולה להיות היחידה. אבל זה לא מונע ממני להרגיש כלפייך את מה שאת יודעת שאני מרגישה, זה לא מונע ממני לקוות שיהיה לך טוב ולפעמים גם בזכותי.
כזו את.
וגם כשהעיניים עצובות ועייפות זה בסדר, לבוא ולהניח את הראש, אני לא אתן לך ליפול או לפספס את החיים, רק לעצום לרגע אחד את העיניים בשביל להעריך את מה שכבר יש לך. בשביל להבין שאת יכולה בעצם הכל.
ואם את לא מוותרת עלי, אל תוותרי גם על עצמך, ואם אני חשובה לך ואת אוהבת אותי, אני אוהבת אותך אפילו יותר, ואם תעזי ליפול לי, אני לא אדע מה לעשות. כי את כל מה שממלא לי את הלב.
שלך