אין לך זמן בשבילי? אני לא יכולה להשאיר את זה בפנים יותר, זה רק מגביר הכל והרגשות שלי גם ככה על סראונד, זה לא בסדר שאני מרגישה ככה, שכל דבר כזה מעלה לי דמעות בעיניים ואני מרגישה שאני נחנקת כי אין לי מילים לתאר את מה שאני באמת מרגישה. את רוצה אותה? את לא רוצה אותי? יופי. זה כואב וצורם ואולי בכלל רק בתוך הראש שלי אבל לא יצא לי לשאול אותך לרגשותייך כי נעלמת לי ואני מרגישה בסוף סדר העדיפויות. האפשרות האחרונה, ואולי לא צריך להתייחס אלי בכלל, מי אני?
אתמול בלילה, כשאמרתי לך שזו הרגשה של לחזור הביתה באמת התכוונתי לכך, הריח שלך, אני עוצמת עיניים ומגששת בתחתית התודעה וכל מה שנשאר הוא הריח שלך ללכת אליו, למצוא לי אותך, לגרום לעיניים להעצם, ולמחשבות להרפות. הן לא מרפות בלעדייך, ואני ממלאת את גופי בכדורים שלא נותנים כלום, אפילו את ההשפעה הרצויה הם לא ממלאים, ואני נשארת בתהום הזאת, שהיא סוג של מדור גיהנום, ולא מצליחה להתמקד באף מחשבה, הן בורחות לי, אני נחלשת מהעייפות, ואולי אני נואשת לשינה אבל אני אקבל רק את המצב הקיים שבו אני סהרורית, המחשבות רצות לי בראש מבלי להתעכב, וכואב לי. לפעמים אני מתמקדת בכאב, נותנת לו פתח להציף את כל כולי רק בכדי להיות מחוברת לפחות לרגש אחד, לפעמים אני מתרכזת בהסחות הדעת, בבריחה, לפעמים אני לא שמה לב עד שאני נופלת אל תוך הבור שחפרתי לעצמי. זה אני אשמה. אני לא מאשימה אותך לרגע, אבל למה את לא כנה איתי? למה את לא כנה עם עצמך? וחסרות לי השיחות איתך ולדעת מה עובר בחייך, את כה חסרה לי בזמן האחרון, איבדתי אותך ואני לא רוצה עוד, זה החלק הכי כואב, לדעת שאין לי ממך כלום. ואני יודעת ששלי את לא רוצה להיות, אבל לפחות שאהיה מידי פעם שלך. אני מתגעגעת לזה.
אתמול ניסיתי בכל הכח. והצלחתי, הייתי השיא של עצמי, הייתי ההפך מכל מה שאני בזמן האחרון וההפך מכל מה שאני מעדיפה להיות בדרך כלל. נהנתי, ואת היית שם, וזה כאב טיפה. אבל הייתי מספיק שיכורה ומסוממת בשביל לשכוח, ואהבתי להיות איתכן, לעשות שטויות שאני בדרך כלל משאירה לכן. אתן מדהימות ותודה שאתן חברות כ״כ טובות. אני לא יודעת להעריך את זה מספיק, אז סליחה שאני שוכחת. שוכחת מי נמצא שם, כי מי שאני רוצה שיהיה שם לא תמיד יכל למלא את החלל הזה בחיי, ואתם כן שם, למה אני שוכחת את זה? למה אני לא יכולה להרים את הראש ולראות שיש לי אנשים מדהימים. למה אני לא רוצה להסתכל..?
למה הכל מרגיש גדול בשלוש מידות, כבד ומאיים, אני מפחדת, מכל דבר בעצם ובעיקר מעצמי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
licorice