"למה את כל כך קשה עם עצמך??!"
"נכון... מגיעה לי כאפה גם ללחי השניה.."
*סוטרת*
מכירים את ההרגשה שיושב לכם איזה משהו בבטן ומנסה פרוץ, אבל אין מי שבאמת יבין מה הולך איתכם, לא משנה לכמה אנשים תספרו, איפה תכתבו או מה תגידו לעצמכם, זה לא מספיק, יש את הבן אדם הזה שהיה הכל בשבילך ואיי שם עמוק בלב עדיין נשאר הרוב בשבילך, ואם יש משהו שנוגע ללב, רק הוא יבין.
הX המיתולוגי, בחיי שלא דימיינתי אפילו לקרוא לך ככה... אבל המיתולוגיות אכן חוגגת פה, קרוב לשנה לא דיברנו אפילו, אולי כן, פה ושם... אבל גם השיחה האחרונה(לפי מיטב זיכרוני) הפכה לריב.
ועכשיו, אני מתפתלת על המיטה, המחשבות עליו פשוט רוצחות אותי, ואני לא יכולה יותר... אני לא יודעת מה לעשות.
אז למה לעזאזל מכל העולם, אחרי כל מה שקרה החלטתי לפנות אליך? טלפתיה? קשה לי להאמין לך שגם אתה רצית לדבר איתי באותו הרגע.
אכן מגיעה לי כאפה אחת גדולה על הלחי השמאלי ואז לימני... ואפשר לחזור על הפעולה עד שאני אקלוט שכנראה עשיתי פה טעות איומה. לא הייתי צריכה לחדש איתך את הקשר, לא משנה לאיזו מטרה, הרי... זה בחיים לא יגמר, נכון? היית הכל בשבילי, ופה זה נגמר, וזה כל כך חשוב שתהפוך לכלום כי אחרת זה לא יגמר.
מגיעה לי כאפה ענקית, כי עכשיו, ציפור קטנה לחשה לי שלא טוב לך, ואני רוצחת את עצמי כי אני מרגישה שזה בטח בגללי, לא הייתי צריכה לפנות אליך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
