בהלכי בדרך הלא מרומזרת בה אני פוסע מידי יום, מבטי משוטט במראות המוכרים, ותוהה מה התחדש לו מאתמול, מגלה פה ושם מראה שלא ראיתי קודם, תוהה איך נעלם לו מעיני..
בדרך משוחח אני, איתי ,בראשי....מגלגל משפטים על נושאים שמעסיקים אותי באותו רגע, בתוכי.. ולא ידע האדם העובר לידי בנפנפו לשלום, את המתחולל בי ברגע, כשאני מחייך לעברו, כשהויכוח הקולני לא נשמע החוצה, אלא נחבא מתחת לקיפולי הבגדים העוטף את הגוף הגועש....
ופעמים , משפטים נכתבים בהיפוכי מילים, מחליפים מיקומן במשפט הלא נכתב , ורק תופס מקום בין קיפולי המוח באחד המגירות , מחכה לרגע בה יכתב על פיסת נייר , עם רישום עפרון כלשהוא.....
וקורה , שהשיחה איתי בתוכי, פעמים היא רגועה, המילים מדשדשות בחול ליד הים, והמראה נשקף לו כתמונה מול העיניים. חיוך רחב מקמט עיניים , מגלה גומת חן נסתרת בפנים.. רוקד עם עצמי , מחבק עץ חולף, נרדם בין זרועותיו, נותן לאני להיטמע בתוכי...........אוהב....
