איש הים

ובדרך המובילה עצרתי לרגע, מנקה ראש מכל מחשבה טורדנית, מביט נכוחה בצידי הדרך, ואני רואה פרפר לבן המתעופף לו מפה לשם, אני פה הוא אומר לי..........

מרים מבט ומתבונן למרחב, וראיתי רוח מלטפת את גבעולי הצמחים, מכופפת בעדינות לא תתואר את גווי הצמחים, מלטפת כאמא אוהבת את ראשם, ובהכנעה מטים הם ראש מטה ללא התנגדות בהבנה מקבלים את אהבתה בחיוך.....ובהמשך לטפה הרוח את פני, ושחקה לה בשובבות בין שערותי, שולחת קצוות שיער על פני מכסה את ראייתי.. עוצם עיני ונתן לה לעשות בי כרצונה, מביאה היא במשבה ריח חציר שנאסף...רגע של שקט מכל מחשבה טורדנית, רק אני והרוח בדרך המובילה...

אוהב....