איש הים

להתעורר בשעות ליל ,שעת שחר מוקדמת, כשהכוכבים והירח עדיין תלויים להם שם ברקיע השמיים, שקטים הם, מבינים את העצבות שבאה לעולם, עצבות שמתמשכת כבר יומיים שלמים. ואינה חדלה או פוסקת, המח לא קולט את השינוי הפתאומי במצב הרוח הכללי, עצבות שהרשע במגוון גווניו עדיין שולט לו. ומכתיב את מהלך החיים העתידיים.. גם השעה בשעון התלוי על הקיר ממול, נסחף עם המצב רוח הכללי , ועומד כשמחוג השניות מנסה להתקדם קדימה  משאריות הזרם שעדיין טעון במצבר הקטנטן.. אולי היגיע הזמן, להטעין את המצבר מחדש בחדש.... שואל כמו כולם , למה?. אין תשובה, ולא כל היודע ,יודע. ........

אולי קרני  האור הראשונים שבוקעים הם מאי שם, יאירו את בקשותיהם של האנשים למרומים,

כי פעמים גם האופטימיות נמוגה אי שם... אולי , לא יודע, סתם עצוב....

שבת שקטה ואוהבת....