ובדרך המובילה לצומת......
דרך מלאה חתתים ממה שהיא נשאה על גבה במשך השנים הרבות בה היא קיימת, משאות כבדים שנישאו על עגלות הטרקטור, רגלי אדם , חיות למינן, רוכבי אופניים, בורות בצורות משונות מכסות את פני הדרך, מתמלאים מי גשם, שאוגרים לתוכם את אבק החול שהצטבר עליו, שולי הדרך כבר לא מה שהיו, פה ושם נאכלו להם, מנסה הדרך להיאחז בקרקע המוצקה שמתחתיה, פה ושם תיקוני פנים נעשו לה, להחזיר את נעוריה, עצי התפוח הנטועים לאורכה , מצילים מידי פעם על קצוותיה, והיא צוברת עליה את כל מה שהעוברים , נוסעים על גבה , בשקט לא יתואר, בסובלנות לא מובנת את הסכמתה למה שהיא חשה...
ממלאת את יעודה בחייה הארוכים, הסדקים שעל מראה פניה מזכירים חיוך של נפש אוהבת ומבינה, נכנעת למה שהיא עוברת, אך לא סתם, כי כולם עוברים עליה, בצדדיה, והיא לא נשברת,, חזקה...היא גם משמשת מעבר שיירה של חלזונות או חרק אחר, מידי פעם לפעם. מקצה לקצה, משאירים מתחתן שובל לח כתודה על השירות שניתן להן......
חשבתי לעצמי, בדרכי עליה קלות מהנעימות שבאוויר עם המשב הקל שמכופף את קצות הירק הגבוה..
הדרך. היא. החיים...
אוהב...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
אוהב.....