סוף זה תמיד התחלה
אני חושבת שכולם כבר הרגישו את זה ,
נגמר החופש. כמעט,
בכל מקרה כולם מרגישים שהוא כבר נגמר.
הגיעו המכתבי שיבוצים.
אני בטוחה שחלק שמחו, ציפו, התרגשו.
חלק התאכזבו.
אני לא יודעת לאן לשייך את עצמי.
אני שונאת שחברים שלי אומרים לי: "את חכמה את בטוח הולכת למוגברת, את תצליחי על בטוח..."
כולנו חכמים. זה פשוט תלוי איך כל אחד מנצל את זה.
רוב החברים שלי פה לא היכרו אותי איך הייתי לפני שחזרתי לאילת .
הייתי ילדה מופרעת, שלא מקשיבה, שמבריזה משיעורים,
שלא מכבדת מורים או תלמידים.
והכי הכי,
שלא משקיעה בלימודים.
השנה אני חושבת שכל הקרובים אלי, ראו את ההתקדמות שלי.
עלייה להקבצות.
מבחנים טובים, ואפילו תעודה טובה.
אני חושבת שאם אתה באמת רוצה אתה מצליח. וכמה שזה נדוש, ככה זה גם נכון.
אני הראתי לעצמי שאני יכולה.
ואני עדין ימשיך ויעשה את זה...
ואני עושה את זה.
אז גם אם אני לא יהיה במוגברת, ואני יהיה באקדמית או מה שזה לא יהיה.
מי אמר שאני לא יצליח שם ?
מי אמר שאם אתה לא במוגברת אתה ל טוב?
אל תקשיבו לאנשים אחרים. תלכו לפי מה שמתאים לכם.
ואם כרגע אני מכוונת למוגברת ומקווה לעבור את המבחנים.
אז אני ישקיע את כל כולי.
וואו שנה הבאה חשובה הא?
שנה הבאה תהיה כל כך מושלמת אם:
יהיה לי חבר
אני ישקיע בלימודים
תהיה לי עבודה
אנצל כמה שיותר זמן עם החברים
שנה 3 בתאטרון
יהיה הרבה עם המשפחה
כייף
אני לא יהיה לחוצה ועצבנית
איזה פוסט עמוק חחחחח...
בקרוב עיצוב שאני ינסה לסחוט מליטלע D:
תאחלו לי הרבה בהצלחה למבחנים שש לי
ויש לי הרבה, כי שיגעו לי את השכל עם המוגברת והאקדמית.
קיצר עם תמצאו אותי יום אחד זרוקה בחדר ופצועה ומדממת על ידי ספר מתמטיקה
של בני גורן.
אל תתפלאו [:
סוף שבוע נעים, ושיהיה בהצלחה לכולם בכיתה י' ! D:
תנצלו כל טיפה של חופש!! (:
3>
עריכה:
סתם כי בא לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
