לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Suddenly, The Snow Began




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

1/2008


אז הינה לכם שיר שאני אישית מאוד מחבב.

אני שם אותו פה בנעימה מאוד אופטימית לגבי...

אבל שיהיה

 

נכתב על ידי בנצ'וק , 19/1/2008 20:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לקנות בגדים No More...


היום סוף, סוף פעם ראשונה אחרי הרבה זמן שהלכתי עם אבא שלי לקנות בגדים. לא היה משהו ספציפי אבל הלכתי לראות ולקנות. בדרך כלל אני הולך עם אימא שלי והיא יודעת איפה יש את הבגדים הטובים ביותר, מה הבגד המחמם ביותר ואיזה סוג בד מתאים לעונה. אבל כשאתה הולך עם אבא שלך אז מה שהוא מכיר זה חולצה משובצת עם כיס שמאלי, כפתורים ומכנסי דגמח משנת תרל"ח. אז כשהלכתי עם אבא שלי לקנות בגדים הוא לקח אותי למתחם מותגים ענק ונתן לי את האופציה להיכנס ולקנות מה שבא לי. הרגשתי חופשי להיכנס לחנויות בעלות השם החניות הכי שוות ולראות מה הם מציעים בשבילי.

גיליתי שהם מציעים קצת יותר מדי. עשרות חולצות בכל הצבעים, עשרות מכנסים בכל הגיזרות, אגף ג'ינסים שחורים, כחולים, קטנים, גדולים, אגף סוודרים דקים, עברים, עם צווארון, בלי צווארון, סוף עונה, תחילת עונה, סיילים מטורפים, סריגים בכל הצבעים, מעילים בכל הסוגים וכל הבגדים פשוט מ-כ-ע-ר-י-ם!! ואם כבר מצאת משהו אז זה מתאים לנער עם מבנה גוף של ילד בן 12 שלובש מכנסי סקיני מטרפות שהביצים שלו לא נושמות או סוודרים עם צווארון פתוח לרווחה שאין לי מושג איך זה יכול לחמם אותך. ואני שהתברכתי בגוף ממש עמיד לא יכול וגם לא רוצה ללבוש את זה, אולי פעם אני אלבש משהו כזה, לבד, בחושך, שגם אני לא אראה את זה.

בין ממלכת הבגדים המטורפת הזאת ראיתי לי סווצ'ר בד, עבה בצבע חום שהיה מונח על מדף באמצע סטנד וכשהרמתי את רואשי לכיוון מעלה, הלאה ראיתי תמונות ופוסטרים של הפרזנטורים של החברה שמדגמנים את הבגדים שנמצאים בחנות ומשפריצים סקס מטורף על מי שמסתכל ובתוך שניות אתה רואה את עצמך בפנטזיה מטורפת שאתה קונה את הבגד ופתאום יש לך חיים מלאיי סקס, ריגושים, חגיגות ויופי שאין לתאר. מהר תפסתי את עצמי הסתכלתי סביב ופשוט אתה מרגיש שגורמים לך לראות, לקנאות ובסוף לקנות. השיגעון הזה היה גדול עליי החלטתי באותו רגע ללכת מהחנות המלאה פנטזיה הזאת ופשוט לצאת ממנה.

הרגשות שאחריי היו מוזרים, אני נזכר באותם דוגמנים בקטלוגים ובפוסטרים בחנות ואתה רוצה להראות כמוהם רק שאתה מרגיש שהדרך היחידה זה לקנות את הבגדים שבחנות...

מחשבה טיפשה!! לא?! בכל מקרה זה היה די התאבדות נפשית, זה די מוריד ביטחון ולא תורם כלום להיכנס לחנות בלי שום ידיעה למה אתה הולך לקנות בחנות ובאיזה מטרה החלטת שאתה נכנס אלייה. מוזר לא?

נכתב על ידי בנצ'וק , 19/1/2008 14:40  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Stronger


בטוח יש כמה שירים שמזכירים לכם תקופה מהחיים שלכם...

אז הינה שיר שיזכיר לי את התקופה הכיפית הזאת בחיים שלי

 

נכתב על ידי בנצ'וק , 13/1/2008 17:31  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יומהולדת 16 שלי!


בשונה משאר העולם לא הבנתי כל כך מה העניין בלהיות בגיל 16. במדינות רבות ברחבי העולם גיל 16 זה הגיל שנחשב לגיל שמותר לשתות אלכוהול, זה הגיל שאפשר להתחתן, זה הגיל שאתה יכול להוציא רישיון נהיגה ועוד כל מיני כאלה...

העניין שעדיין לא הצלחתי להבין, למה דווקא הגיל הזה?

לא כל-כך התרשמתי מהגיל הזה בעיקר לא במעבר בין גיל 15 ל - 16... ושאני אומר לא כל-כך!! אז אני מתכוון למ-מ-ש  ל-א.

ציטוט: "...יש הרבה ימים בשנה שאתה מעדיף להיות חולה בהם בבית, לשכב במיטה ולישון במקום לעבור אותם. אבל תמיד יש יום יחודי, יחיד ומיוחד שאין כמהו הרבה בשנה שאתה רוצה לחוות אותו אבל לצערך הרב אתה שוכב במיטה כי אתה חולה דווקא  בו..." (חוקיי מרפי, פרק ו', עמוד 111, פסקה 12, חוק מספ ר2008)

anyway...

אתם בטח כבר מבינים עד כמה היה כיף להיות חולה מאוד ביומהולדת 16 מרותק 24 שעות למיטה.

זה לא שאני מנסה להתנחם או לבכות כי הרי כן "חגגתי" או יותר בקטע של ניסו לחגוג לי בהשתלמות מדצי"ם שהייתה ביום של הימהולדת שלי. אם בקטע שקיבלתי עוגות טעימות מאור ומליטל, קיבלתי בלונים, שרו לי אולי 500 פעמים באותו יום את "היום יום הולדת..." ושאלו אותי את השאלה הקשה ביותר "איפה?, איפה?, איפה?, איפה?, איפה העוגה?" בכל זאת לא הרגשתי שזה היה יומהולדת ובכלל גם לא שלי. הראש שלי הסתחרר בטרוף, העניים ביקשו לישון, חום הגוף שלי עלה לטמפ' של מדבר לוהט בחודש יולי ופשוט הייתי בסמינר בגדר של הגוף מבחוץ מחובר ומה שמבפנים באיגנו!!. בוקר למחרת בהשתלמות חזרתי הביתה עם חום גבוה מאוד, צינון, כאבי גב, סחרחורות, כאבי ראש, שיעול, חולשה, בחילות ובטוח ששכחתי משהו... . נשמע לא כיף הא?! אז זה היה יום הולדת 16 שלי ולמקרה ששכחתי הוירוס זה המתנה היחידה שקיבלתי ליומהולדת (מחוץ מקופסאת שוקלד קטנה מנגה, וקופסא עם ברכה, ציור וסיכה מליטלו'ש) אבל מחוץ מזה כלום אפילו לא קיבלתי כלום מההורים שלי.

לגבי הקטע עם ההורים שלי תמיד חשבתי שההורים שלי לא אוהבים אותי. אם ביומהולדת שלי לא הייתי חולה בכל מקרה ההורים שלי לא היו קונים לי מתנה, אבל בזכות זה שהייתי חולה הגעתי לתובנה שההורים שלי אוהבים אותי בעיקר אימא שלי שתמיד חשדתי בה שהיא מעדיפה את האחינים שלה על גבי, גילתי שהיא מאוד אוהבת אותי כשהיא טיפלה בי כל הזמן שהייתי חולה. היא עשתה הכל כדי שאני אבריא.

אז לכל מי שיחגוג 16 אני מאחל לו מזל טוב (זה לא בציניות) ובאמת אני מקווה שהיומהולדת שלי לא יראה כמו גיל ה 16 שלי.

אמן.

 

נכתב על ידי בנצ'וק , 13/1/2008 15:39  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





יום הולדת שמחכינוי:  בנצ'וק

בן: 34





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבנצ'וק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בנצ'וק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)