but not yet.
מבדיקת מלאי שיעורי הבית\עבודות\מבחנים-שאחרי-החופשה,
נתגלתה עובדה אחת מאוד ברורה;
עשיתי עניין מכלום, כרגיל.
אני אתמודד עם כמות מזערית של בולשיט בית ספרי. זה לא כל כך נורא.
ברצינות, אני עוד אגיע לתיכון ואתחיל לצחוק מרוב שדאגתי כל הזמן הזה ובסוף זה יצא כלום.
אבל זה החלק שאני הכי פחות בטוחה בו.
______________________________________________________________________________________________
אתמול יצאנו לסרט "המספר 23".
יצאנו הכוונה אליי ולעוד 9 ילדים אחרים, בלתי מזיקים לסביבה. למרות שגירשו אותנו מהקניון.
זה הזכיר לי כמה שבילויים יכולים להיות דבר נחמד,
או סיבה גרועה להתנהג בצורה שטותית (לצווח כמו נקבה שמגלה שעוד בנאדם שומע את הלהקה האהובה עליה, לדוגמא).
אצלי זה היה שניהם.
______________________________________________________________________________________________
יום שישי יש סיכוי טוב שאני (שוב) אגיע לסבתא שלי.
איתו לא דיברתי כבר יותר משבועיים, אם אני זוכרת נכון,
אז אני מקווה שלהציע לו להיפגש (שוב) לא יהיה קצת טיפשי.
מעניין לאן כל זה יתפתח. אני כבר לא יכולה לחכות.
-ADF-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
