Here |
כינוי:
::Alice:: בת: 32 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
| 8/2007
אני מניחה שזהו זה.
חברים נותרו ספורים, וגם איתם אני לא מסתדרת.
התיכון עומד להתחיל עוד כמה זמן ואני לא מוכנה נפשית בכלל.
אין אף אדם ביקום הזה שבאמת אוהב אותי.
אין לי שום דבר לעשות בחיים.
אין לי משהו טוב להיאחז בו או לצפות לו.
מרבית הזמן (מרבית זה 90% מהזמן שבו אני ערה) אני אומללה ומדוכאת.
זה נמשך כבר מעל לחצי שנה.
לא מצליחה לעודד את עצמי כי פשוט... אין שום דבר מעודד.
זה מצב שנמשך בלי סיום. בלי סיום טוב, לפחות.
זוהי הנורמה.
זה לא מתחלק לפי תקופות טובות - תקופות רעות. "אחרי כל ירידה יש עליה", ברצינות? לא שמתי לב לדבר שכזה.
אני כל כך לא מחבבת אופטימיסטים אבל בחלק מהזמן הייתי מתה להיות אחת מהם.
מה עושים הלאה?
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
